אבקת רוכל · חלק ה׳ סימן י״ד

ומעתה לענין הפרחים אם מוכר לו פרח זהב בכך לבנים ואח"ך בין יוקיר בין יוזיל יפרע לו אותם לבנים לזמן הקצוב ביניהם נראה שאם זה קונה שיעור רב שאם היה בא לקנותם במעות לא היו מוכרים אותם בפחות ממה שזה מוכרם בהמתנה או שזה אפי' שכרו לקנות שיעור מועט במעות היו מוכרים לו בסך זה לסיבת שאינו בקי בטיב משא ומתן או לסיבה אחרת הא ודאי לכ"ע שרי אבל אם אין צריך לייקר האיש הזה הפרחים כשלוקחים במעות יותר מלאנשים אחרים וגם אין לוקח שיעור רב כדי שנאמר שאילו לקח במעות היו מתייקרים לדעת הפוסקים דלא כטרשא דרב נחמן הא ודאי אסור ולדעת הפוסקים כטרסא דרב נחמן כל שאינו אומר אם מעכשיו כו' שרי שאין להם שער ידוע שאפילו במעות קצתם קונים בכך וקצתם קונים ביותר ואפי' שברוב פעמים לא שכיח שיקנו אותם במעות כמו ששוים במשא ומתן כיון דקי"ל דדהבא לגבי כספא פירא הוי כמו שכתבו הרי"ף והרא"ש ז"ל בריש הזהב והרמב"ם פ"ו מהלכות מכירה וגם אין העלאה כלל אלא לדבר מועט הוה ליה כשמוכר לשון של זהב ומעלה לו עליה דבר מועט ואינו אומר אם מעכשיו כו' דשרי הכי נמי כל שאינו מעלה הפרחים יותר ממה ששוים במשא ומתן שרי אבל כל שמעלה לו יותר ממה ששוים במשא ומתן הרי ניכר לכל דבשביל המתנת המעות מעלהו והוה ליה כמפרש ואסור וכמדומה לי שכך שמעתי מפי מהורר"י ן' שושן ואליבא דכ"ע אם פי' בהדייא שאחריות הפרחים יהיה על המוכר עד שעת קנין הסחורה או עד שעת פרעון חובו שרי והוא שיתן לו המוכר כל דהוא בשכר טורחו ואפשר שאפילו לא נתן לו כל דהוא שרי דלא דמי לדרב חמא שאף בחזרה היו צריכי' לטרוח ולהבי' סחורתו ולמוכר אבל הפרחי' אין שם טורח אלא בהליכ' ואז הרי הם ברשו' מוכר וזה לדעת התו' שכתבתי לעיל גבי נקטי ליה שוקא אבל לדברי הרא"ש שכתבתי שם ג"כ דצריך להעלות להם שכר כדי שלא יהיה טורחם בהליכה כרבית מוקדמת א"כ גם הפרחים צריך ליתן לו שכר כל דהו ומיהו אם הלוקח מוכרם בהמתנה והמוכר לא קבל עליו אחריות אלא עד שעת מכירה אפי' לדע' התו' צריך להעלות לו שכר כל דהוא דהא משעת מכירה ואילך הוי כשעת חזרה והיינו דרב חמא דבחזרה היו טורחים בשבילו ולפיכך הוצרך לומר דנקטי ליהו שוקא בשכרם ואם לא פירש בהדייא שיהיה האחריות עליו אסור לדברי הפוסקים דלא כטרשא דרב נחמן דמסתמ' האחריות על הלוקח דסתם פרחי' זבינא חריפא הוא אבל לדברי הפוסקים כטרשא דרב נחמן שרי דאע"ג דרב חמא היה מקבל עליו אחריות הדרך בהליכה הא לאו הכי אסור התם שאני שהיה מוכר סחורתו ביוקר וניכר שמפני המתנת המעות הוא מייקרה כ"כ שהרי מעלין לו במקום הזול כבמקו' היוקר ובפרחים עסקינן שאינו מעלה לו יותר ממה ששוים במשא ומתן והיינו טרשא דרב נחמן ושרי נאם הצעיר יוסף קארו: