ודע בני היקר שאחר שהשלמתי זאת התשובה הובא אלי ספר שאלות מקושטאנדינא ששלחתי בעבורו בעבור כבודך והגיעני היום הזה ומצאתי בו עזר גדול לכל דברי וז"ל השאלה למוהר"ר יאודה אסקירא יש לעיין אם אותה קנייה שעשיתם מועלת שהרי אע"פי שיש לאדון מס על אנשניו אינינו יכול להשכיר רשותם שהרי מן הדין אינו יכול לסלקם ואפילו היו הבתים שלו והשכירם לאחרים כל שאינו יכול לסלקם אינו מועיל שכירות שיעשה הוא מן הרשות כדאמרינן פרק הדר רשב"ל ותלמידי רבי חנינא איקלעו לההוא פונדק כו' הנה בכאן שכל דלא מצי משכיר לסלק השוכר אינו יכול להשכיר הרשות בנדון זה ודאי אין יכול לסלק מן הדין הגוים ההם מבתיהם אלא שיש ללמד זכות על זה ממ"ש הרשב"א שאפילו לא היה משכיר יכול לסלקו אם היה עמו שהשכיר שום תפיסה אלא שיש לו רשות להניח שם שום כלים שוכרים אפילו מן המשכיר שאינו גרוע משכירו ולקיטו עכ"ל וא"כ בנדון זה יש לומר שכיון שכבר ידוע שהאדון יכול להניח כלים בבתי אנשיו ואין מוחה בידו ואין זה שלא כדין שכך נהגו א"כ לא גרע משכירו ולקיטו ויכול להשכיר הרשות כדאמרינן בעובדא דחמן בר ריסתק שלא היה רוצה להשכיר וא"ל ליזיל חד מינייכו ונישאול מיניה דוכתא ונתיב ביה מידי וה"ל כשכירו ולקיטו ואחרי כי מה שאוסר הגוי אינן מן הדין שהרי דירת הגוי אינה דירה אלא כבהמה הוא חשוב אלא גזרה שלא ישכנו גוי עמהם שלא ילמדו ממעשיו גם ענין העירוב עצמו הוא דרבנן ואמרו הלכה כדברי המקל בערוב כזה יש לדון להקל בענין זה שיוכל האדון להשכיר רשות הגוים והממונה שלו כמוהו שהרי גם הממונה יוכל מטעמו להניח כלי האדון בביתם ואם כן חזר הוא להיות בעד האדון ומטעמו בשכירו ולקיטו של כל אחד ואחד:
אבקת רוכל · חלק מ״ח סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Leipzig, 1859
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך אבקת רוכל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
