אבקת רוכל · חלק מ״ז סימן ל״ז

ומ"ש דומייא דמשכיר הדין דמשכיר הוא זה בעצמו שכתבתי שהגוי המשכיר לגוי אע"פי שיכול לסלקו בכל עת שירצה שתיהם יכולים להשכיר כל עוד שאינו מסלקו אם המשכיר השכיר לישראל מושכר הוא ואם השוכר הדר בבית השכירו לישראל מושכר הוא שהרי בעובדא דרשב"ל ותלמידי רבי חנינא באומרם דמצי מסלק אגרינן מיניה אין הכוונה אגרינן מיניה ולא מן השוכר חלילה לפרש כן אלא הפירוש כיון דמצי מסלק ליה אין יכולין לשכור ממנו כמו שנוכל לשכור מן השוכר שהשכירות לישראל מן השוכר פשיטא שיוכל להשכיר שהרי הוא דר בבית ויכול להשכיר רשותו אבל הבעייא היא אם יוכל ג"כ לשכור מן המשכיר אחר שהשוכר אינו בכאן להשכיר ממנו וכן כתב הרשב"א ז"ל גוי שהשכיר רשותו לגוי אחר אם המשכיר יכול לסלק את השוכר כל זמן שירצה שוכרין אפילו מן המשכיר וכתבתיו למעלה הרי שכתב לשון אפילו כלומר ל"מ ששוכרין מן השוכר שזה פשיט' שהרי הוא דר בבית ומאחר שכן הוא האוסר וגם הוא יהיה המתיר אלא אפילו מן המשכיר שאינו דר בבית ואינו הוא האוסר אפי"ה יהיה הוא המתיר ושוכרין ממנו זהו דעתי