ישכיר רשותו אבל אם משתמשים כל אחד מהם בכל בית יספיק רשות מאחד מהם שהרי כל אחד יש לו רשות בכל הבית וכמו שאמרו בחמשה שכירין כי לא ידעתי למה נדחק בזה דהא איכא למימר דההיא דירושלמי שאני שהישראל והגוי דרים בבית ושניהם אוסרים אבל כשאין דר אלא א' מהבעלים באיזה מהם שישכור סגי אי נמי דהתם שאני שהישראל והגוי הדרים בבית הם שני מינים ולפיכך צריך לשכור מן הגוי ולערב עם הישר' אבל אם היו גוים דרים בבית אחר אין צריך לשכור אלא מאחד מהם וזה נראה עיקר ונלמד בקל וחומר מדין שכירו כו' שאע"פי שאין לו חלק ונחלה בבית כשישכרו ממנו סגי וכ"ש כששכרו מאחד מהבעלים ואין לחלק ולומר דמכח הבעל הבית אתי ולא דמי לשני בעלי הבית דא"כ בחמשה שכירים נבעי שישכור מכל אחד דהא הו"ל כחמשה בעלי בתים אלא ודאי אין צריך לשכור אלא מבעל הבית א' די שיקנה רשות מאחד מהם וכן מאשתו שאלו משתמשים בכל הבית וראיה לזה שכ"כ הרב רבינו ירוחם שכתב ואם בעל החצר שהבית שלו יש לו עדיין תפיסת יד באותו בית כלומר שיש לו שם כלים בתוכו אינו אוסר עליו הדר שם שהרי הוא כמו שדרים שניהם בבית אחד וכתבתיו למעלה ואע"פי שסמ"ג פירש הירושלמי וכתב דמיירי שניהם שותפים בבית צריך שיובן שכוונתו ששניהם שותפים בבית וכל אחד משתמש בצד אחד זה למזרח וזה למערב ואין כל אחד משתמש בכל הבית כמו שפירשתי דלא מסתברא שאם כל אחד משתמש בכל הבית שצריך משניהם לקנות רשות ועוד אומר לך שהקרקעות נתנם המלך להם על מנת כשיחפוץ יצוה להם שיסתרו הבנין וילכו להם ויעשו כאהלי קדר וכן נמצא בדיני המלוכה שבמלכות הזאת והרי יכול לסלקם ועוד שא"כ המלך אדוננו לקח את כל הארצות האלה ובתים בנויים ממלך הגוים ונתן הבתים לאנשי מלכותו ע"מ שיסלקם כשירצה וידוע זה ועוד אומר לך טענה אחת חזקה לשנקנה רשות מהמלך ובנו יע"א אילו הונח שלא לקחם המלך או שלקחם ונתנם מתנה תמורה וגם אילו הונח שלא יועיל רשות להשתמש אלא צריך שיהיה למלך רשות לסלקם ואילו הונח שכל החכמים יסכימו בזה מה שאינו כן אפילו הכי נוכל לקנות רשות מהמלך והטעם שהמלך יוכל לקחת הבתים בשעת המלחמה ולסלק לבעלי הבתים ולמלאת הבתים מפרשיו ואנשי מלחמתו למרכבותיו ולהשאיל להם בתים בצד אחרת מן העיר או בעיר אחרת או להשליכם על פני השדה במקום שמור בעוד המלחמה עליו וכמו שבעינינו ראינו שכל מלך סותר הבתים שאצל החומה בשעת חירום כדי שלא יכנסו הצרים הצוררים בבתים לסתור משם המבצר או החומה או לבא עליו ועל פרשיו בפתח וזהו דינא דמלכותא ואינו גזל וכאלה רבות מקרים בכל יום מזה המין ומימינים אחרים לצורך המלך והחכם הנז' כתב וכי תימא סוף סוף המלך מי גרע ממשכיר וכי היכי דמשכיר היכי דמצי לסלוקי לשוכר בגו זימניה אגרינן מיניה הכא נמי כיון דמלכא כל חד מבני מתא מחזקתיה ממלכא גופיה בעינן למיכר רשותא לא מבעלי בתים הא ליתא מכמה אנפי חדא דדוקא גבי משכיר אמרינן הכי לפי שהבית שלו אבל גבי מלך לא אמרי' הכי דהא אין כל בתי העיר שלו ומלך במשפט יעמיד ארץ ואיך יוציא בני אדם מבתיהם:
אבקת רוכל · חלק מ״ז סימן ל״ד
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Leipzig, 1859
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך אבקת רוכל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
