אבקת רוכל · חלק מ״ז סימן ל״ב

גם מה שכתב החכם הנז' בסוף הקונטריס ששלחת' אלי שכתב שצריך לשכור מכל א' וא' מבעלי בתים של העיר דכיון שהדרים בבתים ובחצרות הם האוסרים לטלטל בעיר מהם צריך לשכור שנראה מדבריו אם המלך אינו אוסר לא יועיל שכירות ממנו אינו כן שאע"פי שהמלך אינו דר בעיר ואינו אוסר מאחר שהגוים בעיר וצריך לשכור רשות מן בעלי בתים לפי שיש להם רשות בבתים דה"ה כל מי שיש לו רשות בבית יכול להשכיר שאינו בהכרח שהאוסר הוא יהיה המתיר אלא אלו אוסרין ואלו מתירין מצד הכח שיש להם להתיר כמו שמצינו במשכיר ביתו והלך השוכר שאנו מפחדים שיבא בשבת ויאסור מצד איסור ההולך מתיר המשכיר ולא היה המשכיר האוסר שלא היה המשכיר דר בבית והטעם שאחר שמי שיש לו רשות בבתים והוא הבעל הבית השכירם ליהודים עם כל הבתים ליהודים אע"פי שהבעל הבית השכירם לאחרים קודם ואין הבעל הבית דר בהם ואחר שכל הבתים הם ברשות ישראל או ישתפו מותרים הכלל שמאחר שהמלך יש לו רשות להשתמש בבתים אע"פי שאין יכול לסלקם יכולי' לקנות רשות ממנו שהרי שלשה חכמים המה נפלאו ואמרו כן בפי' הרשב"א ומגיד משנה והריב"ש ולא עוד אלא אפילו הטור והר"מ וכל מי שיטה אליהם יודו בזה כמו שפירשתי למעלה ואומר עוד אילו הונח שהטור והר"מ לא יודו בזה והנה חולקים אלו עם אלו והלכה כדברי המיקל בעירוב כדגרסינן במסכת עירובין דאמר ריב"ל הלכה כדברי המקל בעירוב והלכתא כוותיה ואומר עוד שאילו הונח שלא היינו מוצאים חכם שיאמר שרשות המלך יועיל אלא אם היה יכול לסלקם מן הבית כבעלי בתים דע שכל הקרקעו' שבמלכו' אדונינו המלך יר"ה מן המלך כמו שהעידו לפני אנשי אמת שהיקרה בת המלך יר"ה רצתה לקנות בתים מבעלי בתים שם בקוסטאנדינא ולא רצו והזמינתם לדין לפני המשנים וימצא כתוב שהקרקעו' כלם שבכל המלכות הם מהמלך אלא שהרשה לאנשים שבמלכותו שיבנו בקרקעותיו בתים באופן שקרקע כל בית ובית הוא מן המלך והבנין שעליו הוא מבעל הבית: