אבקת רוכל · חלק מ״ז סימן כ״ב

וא"ת שזה הדין מיירי ג"כ כשיש גוים בה במתני' והטעם שאע"פי שמתני' לא מיירי פי' בו מיירי באופן הזה והוא שהמשנה אמר שהבנים שאין מקבלים פרס מאביהן לא נחשוב שהם צריכים לערב אלא צריכים לערב וזה הדין הוא אפילו שאין דיורין בחצר וק"ו אם יש דיורין הרי הזכרנו בכאן אם יש דיורין לזה אשיב אין הכי נמי דאפ"ה אינו יוצא דין זה שהכונה בקל וחומר הוא ק"ו אם יש דיורין אחרים בחצר שצריכים לערב והוא הדין בשר שאין מקבלים פרס ממנו דאע"פי דיש דיורין אחרי' פי' גוים אפי"ה צריכין היהודים לערב ביניהם אשיב ואומר אין הכי נמי אבל עדיין לא מיירי מתנ' מה תקון יעשו היהודים לקנות רשות מן הגוי' אם צריך שיקנו רשות מן שר העיר או לא אלא שיקנו רשות מכל בית ונשאר לבחירתינו שנעשה איזו שנרצה שנקנה מכל בית או מן השר שלענין תיקון עם הגוים לא מיירי מתני' ועיקר באב עם הבנים אלא לענין עירוב בלבד ומאחר דלא מיירי באב עם הבנים לענין תיקון מן הגוים ג"כ לא נוציא דין כלל שר העיר בתיקון הגוים שהרי השר שאין מקבלים פרס מאביהם אמר מתני' שצריכין לערב אבל יש גוים בחצר מה תיקון יעשו הבנים לא מקיירי כלל לכן מתוך הדוחק נראה לי שכונת הר"מ דמתני' מיירי בשתי דרכים א' שכל החצר מן האב והשני שיש בחצר דיורין גוים ובאלו שתי הקרקעות אמר מאחר שהחצר כולה משל אב ויש שם דיורין גוים מתני' אמר שאם אין מקבלים פרס מן האב צריכין לערב והכונה דצריכין לערב הוא שיערבו ביניהם וגם שיערבו עם הגוים פי' עירוב עם הגוים הוא שישכרו מהם רשותם ולא אמר שיקנו הבנים רשות מן האב אחר שהבנים כלם מן האב שהוא כמו השר נפקא מינה שלא יפסיק שיקנו הבנים רשות מן האב הכא נמי בשר לא יספיק שיקנו רשות ממנו: