אבקת רוכל · חלק מ״ז סימן כ״א

הכלל העולה מזאת המשנה שהאחין שמקבלין פרס מאביהם ואב ובנים דרים בחצר אחד אם אין אחרים דרים עמהם בחצר אלא הם לבדם אין צריכין עירוב כלל לא הם ולא אביהם שהרי זה הוא כאלו אין בחצר אלא בעל הבית אחד ואם יש אחרים דרים בחצר ידוע שהאחרים צריכין לתת עירוב ששניהם אוסרין זה על זה ואז פשיטא שהאב ג"כ צריך לתת עירוב שהרי שלשה יהודים דרים בחצר האב ושנים אחרים ואפילו האב ואחר אלא אפילו הבנים כלן צריכין לתת עירוב כל א' וא' ומזה אמר הרמנ"ע כדאיתא בעירובין האחים הדרים בחצר בזמן שאוכלים משל אביהם פי' שמקבלים פרס מאביהם אין צריכין לערב פי' אין צריכין עירוב כלל לא הם ולא אביהם ומיירי שאין דיורין אחרים בחצר אלא הם ואביהם לבדם אבל אם אין אוכלין פרס מאביהם צריכים לערב: ועתה בא הר"מ להוציא דין אחר מזה הדין והוא מה שפי' כך אע"פ שכל הבתים הם משר העיר ואינו מקבל פרס ממנה צריכין לערב: ואני תמיה על הר"מ איך עלה בלבו להוציא זה הדין מזאת המשנה משמע מדברי הר"מ שמדמה שר העיר לאבי הבנים והבעלי בתים לבנים ואע"פ שנראה שאין שוין ולא דומין אבל אניח אותם דומים כמו שחשב הר"מ ואפי' הכי לא יצא זה הדין מזאת המשנה בשום צד שהדין שרצה להוציא הוא ששני יהודים או מאה הדרים בכרך ויש שם ג"כ גוים דרים בה ואין מקבלים פרס מהשר שצריכים היהודים עשות שתי דברים א' אדשישכרו מבעלי בתים גוים הרשות מכל בית ובית השנית שיעשו היהודים עירוב ביניהם ויתן כל בעל הבית יהודי עירובו ואמר עוד ענין שלישי בחלוקה הראשונ' שישכרו רשות מכל בית ובית ולא משר העיר. ועכשיו ראוי לדעת איזו מאלו השלשה דברי' צריך להביא ראיה עליה אם הראשונה שצריך שישכרו רשות מכל בית ובית מבוארת היא בגמ' ואינה צריכה ראיה ואם השנית שאחר ששכרו רשות מכל בית ובית שיעשו היהודים ביניהם עירוב ג"כ ידוע אבל מה שצריך להביא ראיה עליה הוא שבנושא הזה שיש יהודים וגוים דרים בכרך ואין מקבלי' פרס מהשר שאין קונין רשות משר העיר וזאת השלישית לעולם לא תצא מזאת המשנה לפי שהשר לדעתו דומה להבי' האב והבנים בחצר אחד עם אביהם דומין לשר המדינה: ועתה ראוי לדעת מהו הדין שפסק מתני' בזו הנושא שפסק הוא שהאחין שאין מקבלי' פרס מאביהם צריכין שיערבו ביניהם כל א' וא' מהאחין עירוב והודיענו חדוש לפי שאם מקבלים פרס ואין דיורין אחרים בחצר אין צריכין לערב ביניהם ועכשיו שאין מקבלים פרס אע"פי שאין דיורין בחצר צריכין לערב אלו עם אלו ולא שנאמר שאין צריך עירוב כמו שמקבלים פרס א"כ דומה בדומה נאמר שהיהודי' הדרים בכרך אע"פי שאין דיורין אחרים בכרך אלא בלבד יהודים צריכים לערב ולא שנאמר שאמר שאפי' שהכרך כולו מהשר שאין צריך לערב לפי שאפשר שנחשוב שהשר מחבב לכל היהודים ובאילו כלם באוכלי שלחנו מאחר שכל הבתים שלו קמ"ל שלעולם צריכים לערב ביניהם אע"פי שאין גויים ביניהם ויצא זה הדין מזאת המשנה שכמו שהאב היה ראוי שאע"פי שאין מקבלים בניו פרס לא יהיו צריכים לערב כלל מאחר שאין דיורין ביניהם והאב היה ראוי שיחברם ואפ"ה אינו מחברם וצריכים לערב אחר שאין מקבלין פרס ממנו אף הכא נמי שהיה ראוי שהשר יחברם ולא יצטרכו לערב אפי"ה לא יחברם וצריכים לערב וכל זה מיירי כשאין בעיר דיורין גוים אלא כולם יהודים דומייא דמתני' שאמר האחים הדרים בחצר כו' שאין מתני' מיירי אלא בענין עירו' לבד לא לענין שכירות מהגוים וכן בעיר ראוי שלא מיירי המשנה אלא כשהעיר כולה יהודים ואין דרים בה גוים א"כ לענין העיר שדרים בה יהודים וגוים לא שמענו דין כלל מה יעשו היהודים לשיהיו מותרים בעירובם שיעשו וישאר הדין כפי הסברא שישכרו מן הגוים רשות מכל בעל הבית או שיקנו רשות מן השר שזה נשאר בבחירתינו מאחר שזאת המשנה לא מיירי כלל שיש דיורין גוים אלא כולה יהודים: