אבקת רוכל · חלק מ״ז סימן י״א

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

הרי מבואר מה שאמרתי שבזה הנושא האחרון אמ' דוקא אבל בנושא הראשון לא אמר ודוקא וא"כ שמאחר שכת' זה בנושא או סמך בנושא אחר אינו כן שבראשונ' היל"ל ודוקא לשוכן באחרונה ולא בהפך וכן בנושא הראשון וזהו שכתב הטור ז"ל בעל הבית שיש לו הרבה בתים בחצר והשאילם או השכירם לאחרים ויש לו כלים בכל אחת מהן אם אינן ניטלין בשבת מחמת איסור או מחמת כובדן אין הדרים בהם אוסרים עליו שחשובין כולם כאילו דרים עמו ואם ניטלין בשבת אוסרין כיון שיכול להוציאם משם זה כתב בנושא הראשון ובנושא הב' כתב גוי שהשכיר לחבירו גוי אם נשאר לו שום תפיסה אם יכול המשכיר לסלק לשוכר תוך זמנו חשוב כאילו הוא ברשותו ויכולים לשכור ממנו ואם לאו אין יכולין לשכור ממנו עכ"ל דייק לשונו שבנושא הראשון כתב אם יש לו כלים וכתב אם אינם ניטלין בשבת ובנושא השני לא כתב כן אלא אם נשאר לו תפיסה בבית ולא כתב אם יש לו כלים אלא תפיסה שר"ל שיש לו רשות לשום שם כלים וגם לא כתב שאינן ניטלין בשבת ועוד דייק שלא כתב אם נשאר לו תפיסה בבית שאולי היה במשמע שיהיו לו שם כלים בפועל לא כתב שום תפיסה לשון שום ר"ל כלל ועיקר שאם היה לו שם שום תפיסה פי' תפיסה כל דהוא והיא התפיסה הקטנה שיש לו רשות לשום שם כלים אפי' אין לו עתה כלים יספיק וכן רבינו ירוחם כתב לשון שום ולפי' האמת אלו השני נושאים מחולפים מאד חוץ מהחלוף הנז' שנושא הראשון לא שייך בגוי שמשכיר לגוי אלא שישראל הוא המשכיר כמו שאתה רואה בעיניך ונושא השני נופל בגוי שהשכיר לגוי כמו שהיה ענין רשב"ל ותלמידי רבי חנינא איקלעו לההוא פונדק הכלל שמשני תנאים שכתב החכם שצריך המשכיר להשכיר לאחר שיוכל המשכי' להשכי' לישר' שהא' הוא שצריך שיהיו לו שם מטלטלין אלא שתהיה לו. רשות לבד לתיתם לו אינו כן אלא ודאי יספיק שיהיה לב"הב רשות למניח שם מטלטלין אף שלא להניחם. וא"ת למה בנושא הראשון צרי' תפיס' גדולה ובנושא השני יספיק תפיסה קטנה תשובה נ"ל הטעם שבנושא הא' הוא שאפי' לא יתן עירוב השוכר יהיה המשכיר מוטל לטלטל בחצר בשבת ומאחר שאינו נותן ערוב צריך שיהיה בעל הבית המשכיר בתוקפו ובגבורתו הראשונה בענין רשות הבית ולזה צריך שיהיה לו תפיסה גדולה וכאילו השוכר ממנו דר עם בעל הבית בבית מאח' שאין הדר שם נותן ערוב אבל בנושא הב' הוא שהגוי רוצה להשכי' לישר' אחר שהשכיר לגוי יספיק שיהיה לו תפיסה קטנה שהרי ישראל השוכר הוא נותן עירוב שזה השכירות ששוכר מגוי באחרונה אינו לשלא יתן עירוב אלא לערב עם יהודי' אחרים ומאחר שצריך לתת עירובו תפיסה קטנה שיהיה למשכיר דיו ועוד שכל רשות שיש לכל אדם יכול להקנותו לכל מי שירצה וגוי המשכיר אעפ"י שלא נשאר לו תפיסה אלא תפיס' קטנה אותה הקטנה יכול למכור וזה יספיק לשיהיה ברשות ישראל לכשיוכל לתת עירוב עם היהודים אחרים שבחצר שתפיסת כל דהו יספיק אבל בנושא הראשון אי איפשר שיספיק תפיסת כל דהוא שהרי עתה אין לו כלום בבית ואם כן איך לא יאסור עליו השוכר והנדון שלפנינו הוא הוא הנושא השני:
נחלת הכלל · Leipzig, 1859

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך אבקת רוכל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.