ולפי סברת החכם הנז' סתר הרשב"א דבריו סמוך זה לזה אלא ודאי הם שני נושאים מחולפים ונבדלין כרחוק מזרח ממערב דבנושא אחד פסק הרשב"א שצריך שיהיו לו שם כלים בפועל ושאינן ניטלים בשבת ובנושא השני פסק שיספיק שיהיה לו רשות לשום שם כלים אפילו אין לו שם בפועל כלים וכן כתב רבינו ירוחם ז"ל שני ישראלים שנתאכסנו בפונדק ודרך הפונדק להיות שם חדרים חדרים כל אחד לבדו והם אוסרים זה לזה וצריך לשכור רשות מגוי בעל הפונדק ולא היה לשם הגוי שהיה בידו מושכר הפונדק מגוי א' והיו מתיראי' שמא יבא בשבת ויאסור עליהם ויבטל עירובם שעשו ביניהם אם ישנו שם המשכיר ששכרו לאותו שוכר יכולין להשכיר רשות מן המשכיר ודוקא שיכול המשכיר גוי לשוכר פי' פי' ודוקא שאין למשכיר שום תפיסה בפונדק אבל יש לו תפיסה בפונדק יכול לשכור רשות ממשכיר ולא גרע משכירו ולקיטו כו' עכ"ל הרי שבכאן לא הזכיר שיהיו לו שם כלים אלא שום תפיסת יד סתם ובחלק עצמו כתב להלן בית הבקר ובית התבן כו' אם הניח שם עירוב הרי זה עירוב ואם דר שם שום אדם בהן כגון שבעל החצר השכירו לשום אדם אוסר על בעל החצר ואם בעל החצר שהבית שלו יש לו תפיסת יד עדיין דאותו בית כלומר שיש לו שום כלים בתוכו אינו אוסר עליו הדר שם שהרי הוא כמו שדרים שניהם בבית אחד ודוקא שיש לו לבעלים שום סחורה או פרקמטיא אפי' יתד המחריש' ודוקא שיהיו דברים שאינן ניטלין בשבת אבל דברים הנטלין בשבת אוסר אותו אדם עליו עכ"ל:
אבקת רוכל · חלק מ״ז סימן י׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Leipzig, 1859
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך אבקת רוכל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.