יישוב לשון הרמב"ם באם שחט בתרבץ הושט או בכרם הרי זו פסולה ז ועל הספק הד' שכתב הרמב"ם שאם שחט בתרבץ הוושט או בכרם פסולה והוא עצמו כתב בפ"ג בכל מקום שנאמר בו פסולה הרי זו נבלה ואמאי טרפה הוייא יש לומר דדייק הרמב"ם בלישניה פ"ג שלא כתב כל מקום שאמרנו פסולה הרי זו נבלה ומטמא' במשא אלא כתב והאוכל ממנה כזית לוקה והטעם שבשביל אלו וכיוצא בהם שהם טריפו' לא היה יכול לכתוב ומטמאה במש' ומ"מ כתב הרי זו נבלה לפי שרוב הנזכרות בפרקי' אלו הם נבלות:
אבקת רוכל · חלק מ׳ סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Leipzig, 1859
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך אבקת רוכל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.