אבקת רוכל · חלק ל״ז סימן ג׳

ומיהו בריש גיטין מוכח דאפילו היכא דאין מכירין החתימה כלל הוי כמי שנחקרה עדותן בב"ד עכ"ל הרי דסבירא ליה בהדיא לרש"י ולתוספות דאפילו היכא דליכא קיום הוי כמי שנחקרה נר' דסתירה דגמרא מהא דאמרינן בפ"ב דכתובות אמתניתין דהעדים שאמרו כתב ידינו הוא זה והאמר ר"ל עדים החתומים על השטר כו' אלא כי אתמר ארישא אתמר דמיירי בלא קיום ליתא דמימרא דר"ל דכיון שהגיד אינו חוזר ומגיד אתמ' אהא דלא תימא כיון דליכא הגדה בפה יכולין לחזור בעדותן קמ"ל דכל שחתומין על השטר חשבינן להו כאלו הגידו בפה וכיון שכן אינו צריך לקיים השטר דכיון דחשבינן לעדי החותמים עליו כנחקרה עדותן בב"ד תו לא חיישינן אזייופא דכל מידי דאתעביד בב"ד לא חיישינן ביה לזייופא וזה מדאוריית' אבל רבנן אצרכוה קיום והיינו דאמרינן בריש גיטין בדין דאפילו קיום שטרות לא ליבעי כדריש לקיש והיינו נמי דאמרינן בפ"ב דכתובות הנח לעדות החדש דאורייתא וקיום שטרות דרבנן וכי אמר רמי בר חמא אמתניתין דהעדים שאמרו כתב ידינו הוא זה לא שנו אלא שאמרו אנוסים היינו מחמת ממון כו' אקשינן עלה מדאמר ר"ל דגם בשטר מיקרי מגיד ואינו חוזר ומגיד ומשום הכי אמרינן ארישא אתמר לא שנו אלא שאמרו אנוסים היינו מחמת נפשות אבל מחמת ממון אינם נאמנים לעקור עדותם וא"כ מדרמי בר חמא אין סתירה דאדרבא הוא בא לחדש דבאנוסי ממון אונס יכולים לחזור אע"פ שאין קיום בשטר אבל אי איכא למימר דאיכא סתירה הוא מלישנא דמתני' גופא דקתני ברישא הרי אלו נאמנים משום דליכא קיום ואמאי והא נעשה כמי שנחקרה עדותן בב"ד אבל מתוך מה שכתבתי נסתלקה סתירה זו דנהי נמי דמדאורייתא גם ברישא אינם נאמנים לסתור עדותן שבשטר דהוי כמי שנחקרה עדותן בב"ד אבל מאחר דרבנן אצרוך קיום כל שלא נתקיים לא חשיב כמי שנחקר עדותן ובזה נתיישבה הגמרא על דרך רש"י ותוס' המפרשים ההיא דגיטין דסוף פ"ב דכתובות גבי הא דאמרינן כיון דקיום שטרות דרבנן הימנוה רבנן בדרבנן דמדאורייתא השטר כשר בלא שום קיום מדר"ל: