עוד כתב כ"ת חמשית קשה מהתוספות דבפרק אין עומדין בדבור ואם בא לשחות בתחלת כל ברכה ובסוף כל ברכה מלמדין אותו שלא ישחה כתבו משום דמחזי כיוהרא הרי לך בבירור שאע"פי שאין לו לשחות בתחלה וסוף כל ברכה דמשום דמחזי כיוהרא מ"מ לא קאמר תלמודא דמשתקין או מעבירין אותו אלא דמלמדין אותו שלא ישחה וא"כ איך ישתיקוהו או יעבירוהו לשוחה במודי' יותר מדאי אי טעמא הוי משום יוהרא גרידא עכ"ל בהא אמינא דתשובת קושיא זו בצדה מדקאמר מלמדין אותו משמע דבשאינו יודע דאסור לשחות בתחלה וסוף עסקינן ובודאי דבמתפלל לעצמו הוא ומש"ה לא שייך ביה אלא שילמדו אותו אם אינו יודע ואם יודע בר גערא הוא שעובר על דברי חכמים ואם הוא שליח צבור בין כך ובין כך בר גערה או העברה הוא דהא ש"צ אין לו לירד לפני התיבה עד שידע כל משפטי התפלה ותנאיה איש לא נעדר וליכא למימר ביה מלמדין אותו ואם כן ממה נפשך ראוי להעבירו שאם לא ידע אשם הוא על שלא למד קודם שירד לפני התיבה ואם ידע ואפילו הכי לא חש לדברי חכמים מכל שכן שהוא ראוי להעברה:
אבקת רוכל · חלק ל״ו סימן ו׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Leipzig, 1859
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך אבקת רוכל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.