אבקת רוכל · חלק כ״ז סימן ד׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

השאלה השנית בענין השם ובשם של הוידוי הנאמר בסד' העבודה שנהגו העם לומ' בראשונה השם ובשניה בשם וזה תימה איך מניחים המשנה ונמשכים אחר האמורא ירושלמי שלא הסכמו עמו כל הפוסקים זולתם אבי העזרי וראבי"ה שנמשכו אחריו כאמור שהוא בקי בגירסא טפי מינן ופסקו כוותיה והנה כבר כתב רבינו חננאל לא משגיחינן ברבי חגי לגבי מתני' וכן יסד רבי שלמה הבבלי אנא השם ורבינו ירוחם ז"ל כתב בנ"ה ח"ג המחלוקת שיש בין הפוסקי' על הענין ובאחרונה כשהביא סד' העבודה כתב בשניהם השם וכן רבינו יעקב בהלכות יו"הכ בסי' תרכ"א בראשונה כתב בשניהם השם וז"ל וילפינן מקרא שוידוי יו"הכ שצ"ל בו אנא השם וזה נוסחו אנא השם חטאתי עויתי פשעתי לפניך אני וביתי אנא השם כפר נא כו' הנה בנסחאתו שהביא בספרו כתב בשניהם השם ובאחרונה באחרית הפרק הביא מחלוקת הפוסקים שיש בין העזרי ורבינו האי גאון ואמר שבעל הלכות גדולות ז"ל סובר כי כהן גדול היה אומר בוידוים שם בן מ"ב ולא היה אומר לא אנא השם ולא אנא בשם שכן הוא אומר לא בלשון הזה היה אומר ויראה שר"ל שאחר שאין ראוי לומר אנא שם בן מ"ב שנאמר השם שהוא רמז לשם הידוע שה' של השם פה היא ה"א הידיעה ור"ל השם הידוע והנה מצד זה הוא מסכים עם כל הפוסקים זולתי האנשים אשר נקבו בשמות אך אמנם חולקים עליו אומרם שכהן גדול לא היה מזכיר שם בן מ"ב כי אם שם בן ד' אותיות שהוא שם הוי"ה ככתבו שהוא שם המפורש וכ"ן שלא השיג עליו א"ה לאומרו לא בלשון הזה היה אומר שכן אמר א"ה וסברתי דבראשונה היה אומר כהן גדול אנא השם ובשניה אנא בשם ועל זה אמר ר"ה ז"ל לא בלשון הזה היה אומר כהן גדול אנא השם אלא שם בן מ"ב כו' רק השיג עליו שלא היה שם בן מ"ב כי אם שם בן ארבע הנה יראה שגם רבינו האיי גאון ס"ל שצריך לומר השם שהוא רמז לשם האומר כהן גדול או יהיה שם בן מ"ב לדעתו או שם בן ארבע לדעת אחרים אחד היות שמוש הה"א הזאת ה"א הידיעה ור"ל השם הידוע וכן מצאתי בתשובת שאלה לרבינו יצחק בר ששת ז"ל שפי' דעת רבינו האיי גאון ז"ל בסי' רי"ט קרוב לזה וז"ל ואתא שנית לשון רב האיי ז"ל שלא כתב הוא שכהן גדול אומר אנא השם אלא כך הוא אומר שלא יאמר אדם אנא בשם ר"ל אנא ה' לפי שהכ"ג לא היה אומרו כן בכינייו אלא מזכיר שם המפורש ולזה יאמר אדם אנא השם סתם ברמז עכ"ל:
נחלת הכלל · Leipzig, 1859

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך אבקת רוכל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.