אבקת רוכל · חלק כ״ז סימן ה׳

הנה יראה שדעתו לומר אנא השם וכן דעת רבינו סעדיא גאון אחר ראות שהוא מקפיד גם על השלישי באומרו שראוי לומר בפניו לפני השם שגם פה היה מזכיר כ"ג שם המפורש וראוי לומ' השם רמז לשם המפורש וכהביא רבינו יעקב דעת שני הגאונים האלה נראה שגם הוא סובר כמותם והעד הב' שכן כתב למעלה בנוסחא והרמב"ם ז"ל כתב בסד' העבודה בהלכות יו"הכ פ"ב בשניהם השם וז"ל כיצד הוא אומר אנא השם חטאתי עויתי פשעתי לפניך אני וביתי אנא השם כפר נא כו' וכן כתב בעל הלכות גדולות בשניהם השם בסדר העבודה בהלכות יום הכפורים חלק י"ג ובפירוש המשנא שחבר הרמב"ם ז"ל בכתב ידו הקדושה של המחבר ז"ל הנמצא היום פה צובא הנקרא אצל הקהל קדוש מוסתע' רב הר"אג כתב במשנה בשלשתן השם בה"א ושי"ן ומ"ם רצוני לומר שגם בשלישי כתב לפני השם כדעת רבינו סעדיה ובמקומות אחרות כשהוא מזכיר את השם ככתבו הוא כותב יי"א. הנה יראה שגירסת המשנה הוא לפני ה' כדעת רס"ג וכבר אמרתי שגם רס"ג סובר שיש לומר אנא השם כראותינו שהוא מקפיד גם על השלישי וכן הדעת נוטה אחר היות שלשתם שם א' ואין ספק שכל אלו הגאונים והפוסקים ז"ל שראו דברי רבי ס"ג ולא השגיחו בדבריו לגבי מתני' בדברי רבי' חננאל ולא יישר בעיניהם טענת א"ה ור"א ואין מסדר אתה כוננת נמשך אחר דעת א"ה ור"א ועל פיו אנו חיים ולא על פיו אנו חיים לעזב דברי כל אלו הגאוני' והפוסקים אשר הבית נכון עליהם ונלך אחר הישר בעיניו כי לפי הנראה לא הגיע לזה הגדר להחזיק בסדורו ולעזוב אדוני הארץ והמופת על זה כי סדר באות השלישי גולם תבניתך ובאות ה' סידר ואמר צוה והביא לו את שעיר המשתלח ואינו כן כי הוא היה הולך למקום שהיה קשור שם כנגד בית שלוחו ושם היה מתודה וגם מצד העיון יראה שאין ראוי לומר בא' השם ובא' בשם אחר היות שעשרה פעמים היה מזכיר כהן גדול שם המפורש ביום הכפורים ושם המפורש הוא שם בן ארבע שהוא שם ההויה כמו שכתב הרב הגדול ז"ל במאמרו הנכבד מורה הנבוכים חלק א' ס"ב וכן דעת א"ה ג"כ ששם בן ארבע הוא שם המפורש וז"ל הרב ז"ל בפרק הנזכר צונו בברכת כהנים ובהשם ה' ככתבו אשר הוא שם המפורש ולא היה נודע אל כל אדם איך הדיבור בו כו' וזה מה שאמרו שם בן ארבע אותיות חכמים מוסרים אותו לבניהם ולתלמידיהם פעם אחד בשבוע ואין זה איך יהיה הדיבור בו בלבד אלא גם כן הענין אשר בעבורו יוחד זה השם ויהיה בו סוד אלוה עוד גם היה אצלם שם בן י"ב אותיות כו' והיו מכנים אותו בכל מקום שהיה מזדמן להם שם בקריאתם שם בן ארבע אותיות כמו שנכנה אנחנו היום באדנות כו' עכ"ל הנה יראה ששם בן י"ב הוא כינוי לשם בן ארבע כי דבר שמו המשל ביפע"ל והוא מורה על היותו נמצא עבר והוה ועתיד ודברים נוראים על שם בן ארבע כמו שידוע למעכ"ת: