אבקת רוכל · חלק כ״ז סימן ב׳

זאת תורת העולה לעלות במעלות אחז כצאת השמש בגבורתו את הכל עשה יפה בעתו וילט פניו באדרתו למען דעת כל עמי הארץ כי גדול אתה וגדול שמך בגבורה אשר בך ירוחם יתום בני בוני רעמסס ופיתום כי שם עלו שבטים שבטי יה הרי אתה כבן עזאי בשוקי טבריה כדי כל העולם לשמשך לפני שמש ינון שמך ונר אלהים טרם יכבה נר אלהים נשמת אדם אשר במותו לא כהת עינו ולא נס ליחו נודע בשערים שמו מודעת זאת בכל הארץ ויצא כברק חצו נצוצי שמשך שמש צדקה ומרפא בכנפיה שר וטפסר כסף צרוף מזוקק מסיגים שר שלום ביחס ובמוס' ובמדות טובות מיוש' ומכל יצור אשר נוצר מאושר ותעש לך מהענוה אוצר ותקח המזמה טרם תוצר ומפתחי פתחי החכמה בידך נמסר ולפענח מצפוני צפוני החכמות הנמנע עשית אפשר ובסתרי התורה שכלך עצור עצר ותדע מקום תחנותם דרך ישר איש לא נחסר כי כה אמר רם ונשא זה יעצור בעמי נגיד ומצוה לאומי ויהי ה' את יוסף ויהי איש מצליח ויקרא את יוסף כרוב ממשך וסוכך על גפי מרומי התעודה לתורה ולתעודה חותם תבנית מלא חכמה וכליל יופי תמים אתה בדברך מיום הבראך לא נמצא בך שום דופי להשמיע במרום קולך ממעונות אריות ומהררי נמרים וכל החכמים אשר ימרו את פיך נשמע קולם כברבורים ומצפצפים ומהגים כדרורים וכפרחי יונה ובני צפרים ונהפכו דבריהם לזרים וימצאו המוריאים בם תמרורים ודבריך זכים וברים כלם נכוחים למבין וישרים לזרע איתנים וטהורים אזן שמעה ותאשרך ועין ראתה ותעידך כי התורה רוממתך את נהרותיה הולך סביבות מטעה ואת תעלותיה שלחה אליה אל יוסף ויהי בדברה אל יוסף לאמר אתה יודוך אחיך ואני נתתי לך שכם אחד על אחיך אשר לקחת בתלייך ובקשתך ברודפך אחר כל חכמה ובחפזך אחר כל מזימה ובהם דבקת לאהבה עד שהחכמות המשכלות דתי פרס ומדי אשר לא התקדשו למדי דבקת אליהם כאשר ידבק האזור אל מתני איש וכל קדושים עמך קדושים אשר בארץ המה ואשר מקצה השמים ועד קצה השמים וכל דורשי דת ודין ישים קטרה באפיך וישימו לאדוני כבוד ותהלתו באיים יגידו לאמר הראיתם אשר בחר בו ה' אין כי אין כמוהו בכל העם גולה וכותרת לעדת ה' עטרת תפארת ביד ה' יושב בהד"ר חמד ה' כשמש בין כוכבי שמי ה' מלא מצוות וחכמות כרימון ויבא עליהם יוסף תוך הארמון וישר מראש שניר וחרמון תוך אריות שבחבורה ויכה על לחי האמורא ויפרק קושיות ובעיות שבגמרא בדרך ישרה זכה וברה ואחר דברו לא ישנו ואין חיוב ואין סתירה בעדן גן אלהים הייתה ותכרות משם זמורה מורה דת ודין בדבור ובאמירה ותשאר בם שררה לדעת מה יעשה ישראל קלה או חמורה לו משפט הבכורה והבכורה ליוסף וימהר יוסף לאחוז בענוה וכמוסר אחוז בחבלי היחס משלבת עם החכמה ויראת חטא אשר מלפניו לא סר הרי אתה כעקביה בן מהללאל שעליך עזרה ננעלת בחכמה וביראת חטא ואך אם אתה מהללאל תמיד לאמר ראו מה בראתי בעולמי קול"ע כאב"ן אל השערה ולא יחטיא משחך ה' אלהיך שמן ששון מחבריך שמן תורק שמך אותך ראה הזמן ויאמר זה חלקי מכל עמלי ברך ה' חילי כי ילד יולד לי בן ניתן לי ותהי המשרה על שכמו חלק ה' ועמו ועם כל בני החכמה חומר אתה צורתו ואם כל חכמי לב יסודו אתה ספיר גזרתו ואם כל נבון לב אורו אתה זוהר יפעתו ואם בעלי המזמה שלמותו אתה הוא לבדך תהלתו ואם יחידי סגולה כוכבי רשפו אתה הוא שמשו וסהרתו ואם הם כוכבי לכתו אתה נפש גלגלתו ואם הם מניעי הגלגל אתה שכל השפעתו להוציא לאור משפטו ומכח לפועל מזימתו וישם אותה יוסף לא יקרא לנושא צורתך חומר כי אם בשתוף השם ואם ישכון באהלי שם רק הוא עצם מוכן לקבל המושכלות ולוח מזומן להכתב המזימות הן אלה קצות דרכיך ומה עצמו ראשיהם אספרם מחול ירבון ילאה הלשון להגיד שבחיך וידל הפה לדבר תהלתך וינעו השפתיים לספר עוצם חכמתיך וינחר הגרון טרם כליתו לחוות חצי תבונתך ויבש החיך ולא יוכל להגות את מספר רובע תפארתך מדותיך ולא מצאו ידי כלי הדבור לנאם יופי שלמותיך נפלאים מעשך מי זה אשר יתפאר גם אתפאר לגמור שבחי דמר ולא ימצא במחתרת וזה יהיה לו לשון הזהב והאדרת וקולמוסו ביופי התיבה מעוטרת יקרב הלום ויאמינו דבריו ואומר לו רבה צבאך וצא חוד חדתך ונשמענה ובתוך לבך אל תפחידותי ואם ישים כל מאדו הלא קצור קצרה ידו מלעשות כדבר יוסף ובהיות שאין גומרין את ההלל כי גבורות מי ימלל אמרתי אשמרה דרכי מחטא בלשוני ולדבר תועה בהגיוני ואני בער ולא הכיר חסרוני ולא אדע בין ימיני לשמאלי ואעריך כסף מאה לככרים זהב מאה והוא עון פלילי לכן נאלמתי דומיה מלהאריך לשון בראש שבטי יה ואל יחר לאדוני כי לא מבלתי ידיעת חסרוני ומעוט שכלי והביני וקוצר ניבי והגיוני וכבדות פי ולשוני נערתי חפני למשוך בעט סופר ואשלחה להגיד לאדוני כי יודע אני קוצר השגתי ומעוט הבנתי ושאיני כדאי ולא ראוי ליצוק מים על ידי תלמידי אדוני הקטנים והיאך יוכל עבד אדוני זה לדבר עם אדוני זה אל אלהים ה' הוא יודע אם לא מדאגת דבר העירוני רעיוני לרגל המלאכה אשר לפני ובראותי כי השמים הם יענו את הארץ כי אין למטה ממנה אמרתי ויהי מה אשאל מכם שאלה ויתנו לי ואכתוב שורותים אלו כפופי ראש כאגמון כורעי' ומשתחוים מפתחי הארמון ושואלים את מחילת האדון בתחלה וליקר תפארת גדולתו יהיה לשם ולתהלה להבט אליהם בניין החמלה וחוט של חסד עמו בלולה ויקח אדוני יוסף כי תורה היא וללמוד אני צריך ויהיו דברי אלה קרובים אל אדוני ולפני זוהר מעלת תורתו יהיו ניגשים איש איש ממלאכתו אשר המה עושים כי הנוגשים אצים ואנחנו מחשים ותיקר נא נפשי בעיני אדוני לתת את שאלתי ולעשות את בקשתי והואיל וברך את בית עבדך להזיל בטל אמרות ה' אמרות טהורות מפיני' קדוש ונבחר ועשה ואל תאחר להשיבני דבר ואל יהיו דברי אלה למשא על אדוני ואדוני כמלא' האלהים ותורה יבקשו מפיהו להחיות רוח שפלים ברוח שפתיו ברור מללו ולהחיות לב נדכאים בזוהר אמרותיו אשר יהי לו עדות ביהוסף והרי אנו ובנינו ובני בנינו כל ישראל חברים אשר נחלו על שבר יוסף יום ולילה לא ישבותו מלהתפלל ולהתנפל לפני יוצר כל אשר בידו נפש כל חי כי למען רחמיו המרובים וחסדיו הגדולים והנאמנים יואל להתמיד יקרת מעלת פינת צפירת עטרת זהב וצניף טהור וגולה קדושה ועטרת הוד תורתיך הקדושה על ראשינו ועל רום עינינו וימים על ימי אדוני יוסף כימי השמים על הארץ כי באורך נראה אור ובימי אדונינו יקוים קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עלי' זרח ועיני אדוני רואות בחיי דרבנן אכי"ר: