ועוד אפשר לומר שזה דעת ר"י שכתב המרדכי בכל הבשר וז"ל מעשה בא לפני ר"י בתרנגול' שנמלחה ונמצא הלב כו' אבל במליח אין פעפוע הילכך אין צריך להסיר כו' ומלשון זה נראה ברור שדעת ר"י להקל במליח ולומר שאין בו פעפוע ומדמייתי לראבי"ה בהך כללא ורצה לומר דאף בדברים המפעפעי' מעצמם ס"ל לר"י שאין למליחה פעפוע להצריך ששים אלא כדי קליפה אכן קשה דבפרק גיד הנשה כתב המרדכי וז"ל ור"י מפרי"ש כתב בשם ר"י שנסתפק בזה כ' ובסוף דבריו כתב שנר' לר"י דכל פעפוע בטל בששים אם יש ששים ואי האי לישנא אריש' קאי דמיירי במליחה משמע ודאי מיני' דס"ל לר"י דיש פעפוע במליחה וצריך ששים ולזה צריך לומר דתרי ר"י נינהו אי נמי ע"כ ל"ק הכא ר"י דשייך ביטול בששים אלא בחלב גמור המפעפע במליחה וצליה אבל בשומן וקרומים דלא מפעפעי ודאי שאין במליחה פעפוע והיינו נמי דקאמר דכל פעפוע בטל בששים כלומר כל דבר המפעפע בטבעו בין פעפוע דצלי בין פעפוע דמליחה בטל בששים והתם בעובדא דתרנגולת רב הוא דאוסר ודם אינו מפעפע מעצמו ואין מלח מפעפע ולפי זה יסכים דעת ר"י לשטת הרשב"א הנז' ואע"ג דמייתי לראבי"ה לאו למימרא דכוותיה ממש ס"ל אלא דמדראבי"ה דקאמר הכי בכל איסור בין מפעפע בין אינו מפעפע נלמוד לאיסור בלתי מפעפע לפחות:
אבקת רוכל · חלק רט״ו סימן ו׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Leipzig, 1859
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך אבקת רוכל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.