וכלל אומרו בכל הנך שיעורין הוא לדעת המהדרין והמחמירים ואומרים שיש כאן קליפה אסורה מטעם החומרו' הנז' בדבור הכלל אבל לדעת המקילי' ואומרי' דאין כאן קליפה כלל ה"ה רש"י וראב"ן והר"י והרמב"ם המקילים במליחה לקדרה כל אחד מטעמו כדכתי' והר"ם והר"י וסמ"ג וסמ"ק המקילין בשומן גיד ולית כאן איסור מצריך קליפה אלא איסור שומן גיד לדעת קצת פוסקי' דהא חלב הכליות מועט הוא ואף בחתיכה עצמה נתבטל ולדעת מהר"ם והמרדכי המקילים בספק הנגיעה ודאי דלכל הני כי רווחא כל שני תבשילין אלו שנתבשל בהם בשר לבדו זולת בשר ירך ואין צריך שיעורין להתיר כלל דמותר ועומד הוא רק בתבשיל שנתבשל בו עצם הירך שם צריך שיעור לכ"ע זולת הר"מ והר"י וששים אלו יהיו לרבינו אפרים כנגד האסו' ולר"ת כנגד כל בשר הירך וכדפרשית ולפיכך נר' לי דדבר ברור דאף כשנשער בששים לדעת המרדכי ומחמירין יש לו לסמוך על דברי רבינו אפרי' ורבינו יקיר והרשב"א והרמב"ם והרא"ש דס"ל דבמאי דבלעה חתיכה משערינן ובזה ודאי איכא בנ"ד ששים של היתר כנגד האיסור ומה שנפלט מהאיסור בכל קליפות הבשר דבר מועט הוא ואין לומר דכל פליטת חתיכת ירך בין מציר עצמה בין מציר שבלעה מחתיכו' ההיתר כולו אסור והרי יש כאן איסור הרבה משום דבאמת לא כל פליטת החתיכה אסור משום דאין כאן איסור אלא קליפה לבד אין כאן ציר של איסור אלא ציר קליפה ואף בו אין לשער אלא בחלק האיסור שבו לא בכולו וזה ברור לדעת כל הנך רבוותא דאי לא תימא הכי נמצא רבינו אפרים וחביריו מחמירים יותר מר"ת וחביריו דלהני ידוע שיעור האיסור שהוא כל החתיכה ולהני לא ידיע כמה ציר פלט מעצמו או כמה ציר בשר בלע ונאסר וחזר לפולטו וזו ודאי אינה צריכה לפנים וברור הוא מדברי הרשב"א דלפי חשבון האיסור שנבלע מעצם האיסור משערינן ליה בכדי ציר חתיכה או קליפה שנאסר כלל:
אבקת רוכל · חלק רט״ו סימן נ״ב
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Leipzig, 1859
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך אבקת רוכל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
