אבקת רוכל · חלק רט״ו סימן נ״ג

ולכן נראה לי דלסמוך דברי הנך רבוותא חמשה לדברי רבנן שמנה הגז' בקולת המליחה ושומן הגיד וספק הנגיעה ונתיר כל תבשילים אלו מטעם איסור הקליפה ואע"ג דמר מתיר מהאי טעמא ומר מהאי טעמא עכ"ז נכון לצרפם יחד להתיר וכמ"ש מהרי"ק בשרש שמ"ה ושנ"ב ושצ"ד וגם כי לדידי וגם למחמירים ואומרים שבכדי כל הקליפה משערים כמדומה לי שיחוייב היות בכל תבשיל מאלה ס' כנגד קליפת הבשר האסורה דקליפה זו דקה מן הדקה היא וכדכתיבנא עד שכמעט לא ימצאו לקליפה זו רק שתי פנות מפנות הגשם והם אורך ורוחב כי עומק איננו לעוצם מיעוטו ודקותו ולהיות שיעור תלוי בסברא מסתפינ' למכתביה אליבא דכ"ע בלתי אל לבי דברתי ואסמוך ההיתר לכל העול' לדעת רוב הפוסקים שאנו סומכים עליהם ומה גם כי בנ"ד יש הכרע אחד גדול ואף כי לא היה ההיתר ברור לדעת הפוסקים שאנו סומכים היה לנו לסמוך על טעם שאזכיר והוא כי לא היה למאריה דעובדא מאכל אחר לכל שלשה סעודות השבת ובכי האי גוונא יש לסמוך על המתירים כדאיתא במרדכי בפרק גיד הנשה גבי טפת חלב שנפלה בדופני הקדרה כו' וכן כתוב בהגהות פ"ט והטור סי' צ"ב והכא נמי אעפ"י שנאמר שלא היה בהיתר ששים כנגד הקליפה כדאי הם רבינו אפרים ורבינו יקיר והרא"ש והרשב"א והרמב"ם לסמוך עליהם ואין לשער אלא בכדי בלע לפי חשבון לבד אף כי עפ"י הרמב"ם והרשב"א והרא"ש אנו סומכים בהוראתם ומה גם דאיכא שני גדולים שנעשו סניף להם: