והנה גם לדעתו י"ל דע"כ ל"ק הכי אלא כל שהחתיכות נפרדות ונבדלות בעצמן אלא שאין ידוע איזו נגעה באיסור ונאסרה ולפיכך משליכין א' והשאר מותר אבל כל שהחתיכות מחותכות דק דק והכל בלול באופן שאי אפשר להשליך שום דבר מתערובת זה ולומר אפשר דאיסורה זה הוה ודאי ולא נשאר בלתו אף לדידיה הכל מותר דאין כאן טעם איסור חתיכת כבוד כדפי' הוא ז"ל דאין בבלע כבוד גם אין כאן איסור ברירה ומאיזה טעם יאסר הכל גם אפש' דס"ל למהר"ם כוותיה דטור ודלא כהרשב"א בענין הצרכת השלכת הקליפה האסורה ולדידיה אין כאן דבר איסו' המחייב להשליך דבר ממנו וחזר הדין להיות ניתר בששים ולא זו בלבד לדעת כל הני רבוותא אלא אף לראבי"ה דס"ל דהני חתיכות נאסרו מחמת חתיכות כבוד והרי הן באיסורן עד שיסירו מהם קליפתן וכמו שכתבנו לעיל אין כאן איסו' כלל שהרי דבר ידוע שאין חתיכות כבוד אוסרת אלא בעוד' שלמה אבל אם בשוגג נחלקו לחלקים קטנים עד ששום אחד מהם אינו חשוב חתיכת כבוד כבר נסתלק איסורו דמשום כבוד וכיון שכן הרי נתרסק בשר זה ריסוק גמור בשוגג ובהעלם ידיעת איסור כלל והותר אף מטעם זה:
אבקת רוכל · חלק רט״ו סימן נ״א
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Leipzig, 1859
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך אבקת רוכל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.