אבקת רוכל · חלק רט״ו סימן ל״ה

ויש לצדד ולהקל דאע"ג דחתיכת ירך נאסרה לפי הדרך הנז' לא נאסרה אלא היא דחלב דבוק בה ודאי ואין בה ששים כנגד חלבה אבל שאר חתיכות דמספקי לן אי נגעו אי לא נגעו כשרות על הדרך שכתבת למעלה וכולן מותרות בלא קליפה משום דנהי דליסברו ז"ל דשומן גיד הוי כחלב וחלב מפעפע במליחה היינו בחתיכה עצמה אבל בשאר חתיכות לא דאפשר דסבירא להו ז"ל דאין חלב מפעפע מחתיכה לחתיכה בלא רוטב ושום אחד מהנהו לא בלעה איסור כלל ואלה דברי מהר"ם בשערי דורא בהגה"ה ובפסק הנמצא בשמו בספר הרמב"ם שנדפסו בויניציאה וכן נמצא במרדכי וא"ת הרי הרשב"א ורבינו אפרים וגדולים אחרים סוברים דחלב מפעפע מחתיכה לחתיכה בלא רוטב וא"כ הרי הם מסכימים לאסור מטעם זה ונצטרף להם דברי ר"י הלבן ומדברי כול' תסתיים שמעתא לאסור כדברי ההגהו"ת אשרי שכתבתי בצד החומרא לזה אומר דההיא הגה"ה ס"ל דאמרי' חתיכה עצמה נעשית נבלה בכל האיסורים כולם ועוד דחיישינן דילמא חתיכה האסורה נמלחה ראשונה ונאסרה וצרי' ששים כנגדה וכדברי הר"י מויינא שכתוב במרדכי האמנם רבינו אפרים ס"ל דלא אמרינן חתיכה נעשית נבלה אלא בבשר וחלב בלבד וכן דעת רבינו יקיר והרשב"א והרא"ש וכן כתבו הטור בשמו סי' צ"ב וכן דעת הרמב"ם בפ"ט מה' מ"א לפי דקדוק סדור דבריו בהתיחדות פרקיו וכן העיד עליו ה"ה ז"ל וכיון שכן אפי' תימא דחתיכת ירך זה נאסרה והאחרות ג"כ מצטרפו' עמה ונאסרו מחמת פליט' זו כשם שמצטרפות לאסור כך מצטרפות להתיר וא"צ ששים אלא כנגד השומן והקנוקנות בלבד והרי ישנן והכל מותר זולת חתיכת ירך עצמה שמא נמלחה ראשונה ונאסרה ואינה חוזרת שוב להתירה אף לדעת הרשב"א ורבינו אפרים ז"ל עם היות הנראה לע"ד דאף זו מן הדין מותרת מטעם דאין לחושבה שנאסרה ראשונה אלא שנאסרה בזמן שנאסרו כל שאר החתיכות אבל האיסור נתערב בבת אחת ונתבטל בבת אחת והטעם דאע"ג דחתיכות הבשר נמלחות זו אחר זו עכ"ז קדימתן ואיסורן פורת' הוא בנ"ד דלא היה הבשר הרבה מאד וכיון שכן אין להחשיב קדימה זו המעוט' קדימה אוסרת כלל: