אבקת רוכל · חלק רט״ו סימן ל״ג

ודברי ראבי"ה תמוהים קצת חדא היכי קאמר ואם יש חתיכות הרבה כו' אם ראויה להתכבד לא בטלה והכל אסור והא איסור זה בלע הוא ואין בבלע איסור כבוד ועוד כי האי אסור לגמרי קאמר בלי שום תקנה אמאי לא חלק נמי בידוע שנגע בחתיכה א' ודאי בין חתיכה מכובד' לשאינה מכובדת דאי בלע חשיב כבוד ליתסר נמי דודאי מגעו דבספק מגעו ואנן אשכחן דפסיק ותני בריש ההגה"ה וידוע מקום שנגע בו צריך קליפה ולא מחלק כלל וכן נמי כתב ואם אין ידוע מקום שנגע יקלוף כו' והא הכא נמי בספק מגעו שרי בקליפה ולפיכך נראה לע"ד דדעת ראבי"ה דאית דבלע כבוד ודלא ככל הפוסקים כדכתיבנא ואי בלע זה ראוי להתבטל בששים ואינם החתיכה אסור' ואוסרת בחחיכה של כבוד ואי בלע זה ראוי לקליפה בשר המותר שבו מסיע לקליפה לשנאסור מטעם כבוד אלא דבכולן ענין שבלע זה ראוי לקליפה יש תיקון לבשר זה והוא להסי' הקליפ' האוסרת הנכרת לעין ובזה חזר הדין בחתיכת כבוד אסורה שנתערבה בהיתר והכרנוה והשלכנוה שנשאר כל הבשר מותר והוא דקאמר לא בטלה והכל אסור לא אסור לגמרי קאמר אלא בטלה ברוב כדין יבש ביבש והכל אסור עד שיקלפוהו וכלפי מה שמתיר בסמוך אם אינם של כבוד בלי קליפה מטעם הבישול כמבואר בלשונו קאמר הכא הכל אסור ובכך נתיישבו דבריו כהוגן ומתוכן למדנו שאף עפ"י שיהיה כבלע כבוד והיתר מסייע לאיסור להחשיבו בו עכ"ז בהסרת הקליפה הכל מותר שהרי הכרנו חתיכת כבוד האסורה וסלקנוה ולא נשאר בהן אלא היתר גמור וכיון שכן בנ"ד כל שיקלפו החתיכה עצמ' ושאר כל החתיכות כמו כן הכל מותר בלי ספק וזה צד החומרא: ויש לצדד ולהקל ולומר דאע"ג דחתיכת ירך זו ודאי צריך קליפה היינו משו' דודאי לנו דנגע בה שומן של איסור אבל בכל שאר החתיכות שאין ידוע אם נגעו אם לאו כולהו שרו מספקא דאכל חתיכה וחתיכה אמרינן הא לא נגעה וכדכתב המרדכי בפרק גיד הנשה בהדייא ואם יעלה על דעתך לומר דאף לדעת זה יש לספק ולומר דאע"ג דשומן גיד לא מפעפע הרי שומן אחר מפעפע בטבעו ומליחה שוה לצליה להרשב"א ושאר פוסקים ובנ"ד איכא שומן דמפעפע דפשיטא דיש בין חתיכות בשר אלו חתיכות שמינות ואותו שומן אפשר שנגע בשומן גיד ונאסר קליפתו ושוב אותו שומן שנאסרה קליפתו מפעפע בכל הבשר הא ליתא לשום א' מהצדדים שהזכרתי אם לצד הקל הכל מותר מספק דאכל חתיכה וחתיכה אמרינן לא נגעה בדבר כבוד וכיון דלא נגעה אין כאן שומן מפעפע ואם לצד החומרא דחיישינן אכולן דילמא נגעו וכולן צריכות קליפה כבר כתבתי בסמוך דדברי כל הפוסקים כאחד לומר דאין האיסור הנבלע מתפשט יותר מכדי טבעו הא' וכל שאין לו כח בטבעו לעבור יותר מכדי קליפה שוב אינו עובר יותר בשום צד ובבירור אמרו בענין זה שאף שומן שנאסר מבלע האיסו' כדי קליפה בלבד אין לו פעפוע של איסור כלל וכיון שכן חתיכות בשר זה לא נאסרה קליפתן אלא מחמת שומן גיד שאינו אוסר אלא כדי קליפה כלל אף שומן הבשר שנאסרה קליפתו אינו מפעפע ואינו אוסר ונתקיימו בזה דברי הקולא והחומרא שהזכרתי לפי דעת בעלי הדרך הב' שהזכרתי: