אבקת רוכל · חלק רט״ו סימן ל״ב

ואחר שהונח הדין כן בחתיכה זו יש לעיין בדין שאר חתיכות ולכך אני אומר דלדעת המקילים בדרך הא' גם כל החתיכות בהדחה בלבד ואולם לדעת המחמירים הנזכרים בדרך שני יש בענין להחמיר ולהקל אם להחמיר ולהצריך קליפה לכולן מטעם דאפשר דנגע שומן גיד שבחתיכ' זו בכל חתיכות הבשר כי כן דרך בשעת המליח' להפך ולבלבל חתיכה בחתיכ' וכדכתב המרדכי בשם רב הנ"ל וכ"נ דעת ראבי"ה כדמוכח מהג"ה דאשר"י שנזכיר בסמוך בס"ד ואין לומר כל החתיכות בלי שום היתר מטעם היותן חתיכות הראויות להתכבד הוא דהא אף חתיכ' ירך עצמ' עם היותה ראויה להתכבד לא נאסרה מפני כבודה וניתר' בקליפ' כדכתיבנא משום דע"כ לא אסרינן משום חשיבות וכבוד אלא כשהחתיכה כולה אסורה כחתיכת נבלה וטריפ' וחלב ודומיהם אבל חתיכה שנאסרה מחמת בלע שבלעה ודאי אינה חשובה חתיכת כבוד עד שתאסר וזה ברור כתבו הרשב"א והמרדכי סוף פרק גיד הנשה ובשערי דורא בפנים ובהגה"ה משם הר"ם ובהגהות פ' י"ו מהלכות מ"א וכן פסק הרא"ש וכ"כ הטור סי' ק"ה וכיון שכן לא תהא קליפה זו האסורה מפני שהיא דבוקה בבשר אוסרת כל החתיכה כיון דאיסו' קליפה משום בלע הוא כי אין הדעת סובל דיהא הבשר המותר מסייע לקליפה האסורה מפני שהיא דבוק בה להחשיבה כחתיכת כבוד ולאוסר' דהאי בלחודיה קאי והאי בלחודיה קאי ועוד דאפילו תימא דבשר מסייע להחשיב הקליפה ולכבדה ושייך כבלע כבוד עכ"ז לא חזרה חתיכה זו כולה נבלה אפי' למ"ד חתיכה נעשה נבילה בכל האיסורין משום דכיון דאפי' לדידהו אין קליפה אוסרת קליפה שאצל' מטעם דאין איסור הבלוע בקליפה מתפשט כלל בחתיכ' הואיל ואיסו' שנאסרה הקליפה ע"י לא היה לה כח לפעפע ולאסו' יותר מהקליפה וכן כתבו התוס' בפרק גיד הנשה וכ"כ הרשב"א והרא"ש וכל הפוסקים שווים בזה וכיון שכן כיון שהסרנו מחתיכת כבוד זה דבר האוסרה שהיא הקליפה הרי היא מותרת הא למה זה דומה לחתיכת כבוד של איסור שנתערבה בחתיכות מותרות והכרנוה דזורקה ואוכל השאר ותדע דכן הוא דהא כתב בהגה"ה דאשרי ובמרדכי וז"ל אבל ראבי"ה פסק אם נמלח חלב ובשר כו':