אבקת רוכל · חלק רט״ו סימן כ״ו

האמנם דברי רב אינם ברורים כל הצורך אם מה שדן לפני רבותיו ק"ק דמאי הוי דקאמר כיון דקי"ל מליח הרי הוא כרותח דצלי א"כ יש לומר מה רותח דצלי כו' דכיון דס"ל דהני קרמי מפעפעי הרי איסורן מובלע בכל חלקי ההיתר ומה זו קליפה הא אין היתרו אלא בס' כדברי רבותינו דהא אף בצלי דינו כן ולא אמרו קליפה אלא לחלב שאינו מפעפע ואם ס"ל הפך דעת רבותינו דקרמי לא מפעפעי ואין צריך אלא קליפה בצלי לימא לה בפי' הא קרומי לא מפעפעי ואף בצלי אינו ניתר אלא בקליפה ומליח כרותח דצלי הוא ואף מה שנתן אל לבו ואמר מה זה שדנתי אעפ"י שחלב מפעפע בצלי הא איכא למימר דמאי דמצריכינן להו כו' ק"ל טובא דהני חלב המפעפע בצלי דשרי בקליפה כשאין בהיתר ששים אי איהו אי תימא חלב שומן הא גדי שצלאו בחלבו ולא היה בו ס' אסרי ר"ה למיכל ואפי' מריש אזניה וכ"ת חלב כחוש וס"ל כמ"ד חלב כחוש מפעפ' ואשכחן דשרא ר"י גדי בכינשת' דמעון בקליפה משום דהוה כחוש הא כפי סברה זו לא התיר רבי יוחנן אותו אלא מטעם ששים דאלת"ה אלא אפילו ליכא ששים התיר בקליפה אע"ג דחלב מפעפע הוה אמאי אסר ר"ה גדיא אחריתי מפני שלא היה בו ששים לקלוף וליכול ועוד עיקר דינו בזה כנגד הדעת הוא טעמא דשריותא בקליפה הוא מפני שלא עבר האיסור בעומק ולא נתערב בהיתר אלא עד כדי קליפה לבד וכיון שכן לא שייך במידי דקליפה שיעור ששים שהרי אין הבשר שלא נתערב בו איסור כלל מצטרף להיתר וכדכתי' לעיל: