וא"כ היכי קאמר רב דבדאיכא ששים מותר זולת קליפה אפי' במקום שדינו בקליפה ומתוך דוחקי קושייות אלו נראה לפ' דבין רבני מגנצא ובין רב כולהו ס"ל דקרמי לא מפעפעי האיסור בכל היתר בבישול ממש ולא אסרי אלא כדי קליפה בלבד ולא יהיו קרומות אלו חמורים מגדי כחוש דמשום כחישתו לא אסר אלא כדי קליפה אלא דרבני מגנצא ס"ל דאע"ג שלא נתער' האיסו' בכל ההיתר עכ"ז ההיתר מסייע לבשר הקליפה האסור הואיל ומחובר בו לבטל בליעתו בשיעור ששים ולפיכך צ"ל דכל מקום שצריך קליפה אם יש ששים אין צריך לקלוף כלל כי לא נאמר דין קליפה אלא כשאין ששים לבטל ועובדא דגדי כחוש לא הוה ביה ומשום דחלב כחוש אינו מפעפע בעומק הותר בקליפה כדברי ר"ת ורב בין לפניהם ואמר דקליפה בעי לעולם ואח"כ נתן אל לבו והורה כדברי רבותינו ואמר אע"פ שחלב מפעפע בצלי פי' עד כדי קליפה בלבד וצריך לקלוף הא דאיכא למימר דהא דמצרכינן כו' ומ"מ לפי דרכינו למדנו דלשיטה זו אין בדין קליפה חומרא כלל ולא נאמר קליפה אלא להקל ולהתיר בדליכא ס' שלא על הדרך שכתבתי במחקר הראשון:
אבקת רוכל · חלק רט״ו סימן כ״ז
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Leipzig, 1859
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך אבקת רוכל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.