המחקר השני ידיעת האסורים המפעפעים דברי המפרשים בענין זה עיקרו ושרשו בפרק גיד הנשה דאמתניתין דתנן התם ירק שנתבשל בגיד הנשה אמר שמואל ל"ש אלא נתבשל אבל נצלה קולף ואוכל כו' איני והא אמר רב הונא כו' שאני חלב דמפעפע ובחל' אסור והאמר רבה בר בר חנא עובדא הוי קמיה דרבי יוחנן בכנישתא דמעון כו' כחוש הוה רב הונא בר יהודא אמר בחלבה הוה ועוד גרסינן בסמוך אנהו אטמת' דנמלחו בגיד הנשה כו' וכתבו בתוס' שאני חלב דמפעפע וא"ת א"כ במתני' איכא שומן גיד דמפעפע ואפי' נצלה אתסר כולה ונראה לר"ת דשמנו של גיד אינו מפעפע והרב רבי מאיר מפריש כיון דשומן גיד לא מתסר אלא מדרבנן דגזרו ביה אטו גיד כשאין הגיד אוסר גם בו לא החמירו ולפי מאי דקי"ל אין בגידין בנותן טעם אפי' נתבשל לא אוסר כמו שאין הגיד אוסר ורבינא דאסר בסמוך גבי הנהו אטמתא צ"ל דסבירא ליה יש בגידין בנותן טעם כתנא דמתני' עכ"ל ועוד כתבו דהוא כחוש הוה ולכך שרי דחלב כחוש אינו מפעפע:
אבקת רוכל · חלק רט״ו סימן ט״ז
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Leipzig, 1859
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך אבקת רוכל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.