ואני מעיד עלי שהעיד לי איש משכיל ונבון ושמו נודע בשערים שפעם א' הלך אל בית הטבח ומצא שהיו הבודקים עומדים על דבוקה א' אשר היה בה פיצול ופילוש ומה עשו חתכו בסכינא חריפא עד מקום הפילוש ונפחוה והשאר שערו בה שהיה בה שיעור ארבעה אצבעות והכשירוהו מבלי נפיחה בשביל דבוקה וכאלה רבות היו עושים ואין לומר דמלשון ההסכמה נראה דלא הוה בשביל מגדר מילתא לפי דנוכל לומר דאתחכמו לעשותה סתמית בשביל חוזק לבל ישמעו הטבחים שהיא מותר' לגמרי ובשביל מגדר מילתא אסרוה ולא ירצו בתקנתה כזאת:
אבקת רוכל · חלק ר״י סימן ט׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Leipzig, 1859
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך אבקת רוכל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.