אבקת רוכל · חלק ר״י סימן י׳

ועוד שמעתי שנותנים טעם אחר אין להזכירו איפה ואם כן איך יטעון הטוען שהוציאו לעז על אבותיהם ח"ו או שהוא מנהג בטעות ועוד דראוי לדייק לשון ההסכמה דקאמר כדי שלא להטמא בטרפות כנראה בפי' שהוא למגדר מילתא ועוד דאיך יוכל הטוען לומר דחשבו שאין שום פוסק מתיר הא חזינן דהטעם היותר עצמי שהם אסרוה הוא בשביל ראותם דברי הרב ר' יעקב ן' חביב ז"ל והוא מביא שם כל הפוסקים המתירים איש לא נעדר כפי מה ששמעתי ועוד דהרי החכם השלם כמוה"ר יעקב שמוט נר"ו עשה פסק ארוך להתיר וקראוהו להם ואפ"ה עשו הסכמתם ולא שוה להם ועוד דלא איקרי מנהג בטעות אלא כשחשבו שהו' אסור והוא מותר לגמרי ואין עליו חולק אבל כדאיתא פלוגתא דרבוותא לא איקרי מנהג בטעות דאפשר לדקדק בפי' מלשון המרדכי ריש פרק הפועלים גם מלשון הרא"ש ז"ל ריש פרק מקום שנהגו וא"כ הכא לא איקרי מנהג בטעות חלילה ועוד דהאוסרים בכאן אליבא דכ"ע הם רוב מנין ורוב בנין ואיך לא נפסק מנהג כמותם ונבטל מנהגם כדי לעשות מנהג האחרים כדאיתא ליה בפי' בשאלתות והר"ן ז"ל ובפרט במקום שצווחין הם ככרוכייא ואומרים שראוי לקיים מנהגם ומכריזים על ככה ועוד דהרשב"א ז"ל לא התיר אלא בדבוקה לשדרה דאיכא תרי טעמי חדא דנראין הדברים דכך היה מתחלת ברייתא ועוד דהוי מקום רביתייהו אבל שלא בכי האי גוונא לא ולכך הטור נתחכם לבלתי סמוך לשון ואם כל הריאה אשר בו אשר ללשון הרשב"א להעירנו כמה הפרש יש בין האי להאי והאי כדיני' והאי כדיניה גם הריב"ש לא רצה לבדות דמיון מלבו ואיך נקום אנחנו לבדות מעצמנו הפך דברי הריב"ש וכמו שכתבו הרשב"א ומהרי"ק ז"ל גם אין לשים לב לדברי מהר"ר דוד יחייא ז"ל במה שרצה לומר דכשהיא דבוקה כולה לא יש לה מקום לנפוח וזה הדבר לא מצאנוהו מפורש כי אם בדברי הרופאים אשר אין לנו עסק עמהם איפה: