ואתה החולק אודי ליה מיהת מיהא בהא דהיכא דראינו שוחט ובדקנוהו ולא גמיר בהלכות שחיטה אפילו בפשוטן איגלאי מילתא למפרע דכל מה ששחט קאי בספק נבלה דהא לא ידע ואפי' אמר ברי לי שלא שהיתי ושלא דרסתי אין בכך כלום כיון דבשעת שחיטה לא ידע לאזדהורי וכדאמרי' בשבועות כל מילתא דלא רמיא עליה דאיניש לאו אדעתיה א"כ אוף הכא דבדקנוהו ולא גמיר בבדיקת הסכין ולא די זה אלא דלית ליה הרגשה כלל על כרחין איגלאי מילתא למפרע על כל מה ששחט ואפילו אמר ברי לי שלא שחטתי בסכין פגום לא מהימן דכיון דלאו בר הרגשה הוא אם כן כמאן דלא רמיא עליה דמיא כו' ותלינן לחומרא:
אבקת רוכל · חלק ר״ח סימן כ״א
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Leipzig, 1859
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך אבקת רוכל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.