אבקת רוכל · חלק ר״ח סימן כ״ב

נמצא העולה עכשיו לענין פסק הלכה לפום מה דשקילנא וטרינא דלעולם היכא דאיתרעי חזקה איתרע למפרע לגמרי בכל כה"ג וכל היכא דמעברינן ליה לטבחא מדינא כל מה ששחט למפרע בחזקת נבלה איטרפה הוא וכל הכלים צריכים טהרה או שבירה האי כדיניה והאי כדיניה דכוותא אמרינן גבי כתמים דכתם שנמצא בחלוק מטמא למפרע עד שתאמר בדקתי את החלוק ולא מצאתי לה כתם עד שעת הכבוס יעויין במקומו ובנ"ד דמדינא אין להעבירו וכדאוכחנא דבההיא שעתא איטרפא רומי פשיטא דכל מה ששחט בחזקת כשר הוי וכלים טהורים ומטוהרים כך נ"ל לע"ד אני המדבר משים נפשי בין זאבים ואריות עודני בין שניהם ומתלעותיהם כתלמידים לפני רבותיהם מקצר ועולה מקצר ויורד גם כותב בחפזון על טירדת בר ולחם ומזון לאכלה ולגמיעה ואין מעה בשפת היריעה ע"כ אני מתקשה מדוע אין פנאי בבית הבליעה ולא יקדים קנה לוושט הן זאת ראתה עיני ותדד שנתי מעלי אך זאת אשיב אל לבי בצפרא ורמשא דיומא דעיבא כוליה שמשא ובכן אשתחוה לקדם רבנן בכוסי וחלקי צעיר לימים מפריס מקרי"ם ומילדי העברים קטינא חריך שקי נראים דברים בטעמן ואין להרהר אחריהם כי בדק עד מקום שידו מגעת והאמת יורה דרכו וכדי שלא להאריך לכתוב דברים כתובים ופשוטים וכי כבר שלמה פוקי הודעתי לכל כי אני מוטל על ערש דוי לזה לא יכולתי להתאפק לכתוב כמנהגי אלו דברי המדוכה ביסורין והוא הצעיר יוסף בכמר"ר אפרים קארו זלה"ה