אבקת רוכל · חלק ר״ח סימן כ׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

וכיון דאתא לידן הני תרי מימרי דרוב מצויין ודבהמה בחייה איכא לאקשויי מחדא לחבירתה דמהאי מימרא דרוב מצויין אצל שחיטה מומחין הן משמע דספק שחיטה תלינן לקולא ומההיא מימרא דלעיל דבהמה בחייה כו' משמע דספק שחיטה לחומרא וא"כ סתרן אהדדי וי"ל דכולהו איתנהו ולא סתרי אהדדי דמאי דאמרינן בחזקת איסור עומדת דמשמע דספיקא לחומרא היינו ספקא דסימנין דדילמא לא נחתכו כדינן כגון רוב א' בעוף ורוב שנים בבהמה וכן נמי סכין דילמא נפגם בשחיטה אבל בשוחט גופיה לא מספקא לן אי ידע אי לא ידע דרוב מצויין אצל שחיטה מומחין הן ומינה דאי איתיה לידא רעותא בשוחט כגון בנ"ד דפשיטא דאיתרע חזקתיה ונפקא ליה מרוב מומחין להבא ולשעבר:
נחלת הכלל · Leipzig, 1859

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך אבקת רוכל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.