אך קשה מההיא דשנינו בפ"ק דכתובות הנושא את האשה ולא מצא לה בתולים היא אומרת משארסתני נאנסתי ונסתחפה שדך והלה אומר לא כי אלא עד שלא ארסתיך והיה מקחי מקח טעות רבן גמליאל ור' אליעזר אומרים נאמנת רבי יהושע אומר לא מפיה אנו חיין אלא הרי זו בחזקת בעולה עד שלא תתארס והטעתו עד שתביא ראייה לדבריה דבשלמא לרבי יהושע ניחא דכיון דבתחלה היתה בחזקת בתולה והשתא אשתכחת בעולה אתרע חזקת' למפרע לגמרי וצריך שתביא ראיה לדבריה אלא לרבן גמליאל קשייא דמשמע אליביה דלא אתרע חזקתיה למפרע כיון דקאמר שהיא נאמנת לומר משארסתני כלומר דלעולם היא בחזקת בתולה עד שארסה והכין נפסקא הלכתא כרבן גמליאל דוק ותשכח התם בגמרא ואם כן הכא נמי נימא דבחזק' מומחא ומרגיש הוא והשתא הוא דאפסיד ההרגש אבל למפרע כל מה ששחט בחזקת כשר הוא:
אבקת רוכל · חלק ר״ח סימן י״ג
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Leipzig, 1859
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך אבקת רוכל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.