והא דקי"ל חזקה דרוב מצויין אצל שחיטה מומחין הם מדתניא הרי שמצא תרנגולת שחוטה בשוק או שאמר לשלוחו צא ושחוט לי והלך ומצאו שחוט חזקתו שחוט אלמא אמינא דרוב מצויין אצל שחיטה מומחין הם והכי מסקנא בשמעתת' אע"ג דאית רבוותא דמפלגי בהא ומסקי כרבינא וא"כ הכא נמי מהאי טעמא הוה לן לאכשורי לשעבר ולאו כלום הוא דהני מילי היכא דלא אתרע חזקתיה אבל אם אתרע חזקתיה כנ"ד לא מיבעייא דמכאן ולהבא מיפסל לשחיטה אלא אפי' למפרע כל מה ששחט הוי בספק משום דאיהו הוא דאפסיד ומשוי אנפשיה ממיעוט המצויין אצל שחיטה ולא מומחין נינהו דמאן נימא לן דהשתא הוא דאפסיד ההרגש ולמפרע הוי בחזקת מומחא אי נמי דהשתא הוא דהאכיל נבלה אבל למפרע לא אלא על כרחין למימר דכיון דאיתרע חזקתיה למפרע כולהו שחיטות ששחט קיימי בספן וראיה לזה ממ"ש הר"ן ז"ל בהלכות פרק הכל שוחטין וז"ל ואומרים שגבינות שנעשו מבהמה שנמצאת טרפה בשעת שחיטה אסורות ואפ' שיש לבהמה זאת יותר מי"ב חדש לא אמרי' כיון שזה ודאי בשעה שנולדה לאו טרפה הוואי נעמידה אחזקתיה ועכשיו הוא דנטרפה שחזקה שאינה מבורר' כאמור כגון זו אינה חזקה הא קמן בהדייא אע"ג דבחזקת כשרה הייתה כיון דהשתא אשתכח בה טרפות איתרע חזקת' למפרע ונאמר דמתחלה טרפה היתה הכא נמי בנ"ד אע"ג דחזקה דרוב מצויין אצל שחיטה מומחין הן לא אמרינן דהשתא איתשיל והפסיד ההרגש וכן נמי לא אמרינן דהשתא הוציא נבלה מתחת ידו אלא כיון דאיתרע חזקתיה אמרינן דלמפרע נמי הכי הוה:
אבקת רוכל · חלק ר״ח סימן י״ב
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Leipzig, 1859
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך אבקת רוכל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.