אבקת רוכל · חלק ר״ח סימן י״ד

ומחזי לי לתרוצי ולומר דדילמא לא היא דעד כאן לא קאמר רבן גמליאל התם אלא מפני שהאשה גופא טוענת טענת בריא משנתארסתי נאנסתי ולא קוד' דאי איהי לא ידעה מאן ידע אבל הבעל טוען טענת שמא שלא ידע בבירור מאי דהוה ואינו יכול לטעון בריא לי שעד שלא ארסתיך נאנסת ומש"ה הוייא נאמנת ולא אתרע חזקתיה למפרע אקודם שנתארסה אבל הכא בנ"ד דשוחט גופיה לא ידע בודאי אימתי אבד הרגשו דאפי' השתא שבדקוהו חכמים ולא הרגיש הפגימה הוה סליק אדעתיה דהא דלא הרגיש משום דלא הוה ביה פגם ולא משום דלא הו"ל הרגש ע"כ למימר דלמפרע אתרע חזקתיה על כל מה ששחט דאל"כ נתת דבריך לשעורין אי נמי שאני התם דאיכא מגו ומש"ה נאמנת לומר משארסתני נאנסתי וכדאמרינן התם בגמרא אנא דאמרי אפי' כרבן גמליאל עד כאן ל"ק ר"ג התם אלא דאיכא מיגו אבל הכא מאי מיגו איכא ופרש"י דאיכא מיגו מיגו דאי בעייא טענה טענת מעליית' מהך משנתארסתי נאנסתי כגון טענת מוכת עץ אני דלא פסלה נפשה לכהונה וקא אמרה נאנסתי דקא מפסלא נפשה ש"מ קושטא קא אמרה ע"כ אבל הכא בנ"ד מאי מיגו איכא ומשום הני תרי טעמי לא דמו אהדדי ואע"ג דאליבא דר"י ליכא מיגו בההיא דמוכת עץ כלל מ"מ אליבא דרב נחמן איתא עיין התם בתוס' ומטעמא קמא דכתיבנ' דבריא ושמא איכא לתרוצי נמי ההיא דהמדיר גבי מומין דאמרינן העמד אשה על חזקת' ואמרינן דברשות הבעל נולדה דהיא טוענת טענת בריא מה שאין כן הבעל דטעין שמא ובריא עדיף א"נ איכא למימר דשאני התם דכיון דברשות הבעל נמצאו אמרינן כאן נמצאו וכאן היו לפי שאין מחזיקים מומין מרשות לרשות וכמו שתי' הר"ן ז"ל ומינה נמי דגבינות בהמה טרפה אסירי למפרע ולא דמי כלל לנושא את האשה ולא מצא לה בתולים מהני תרי טעמי דכתיבנא אי משום דכל שעתא ושעתא הוי בשמא ואי משום דלא שייך מיגו כלל: