אבקת רוכל · חלק ר״ז סימן ו׳

ומ"מ יש להאמינו למכור בשר משום שהוא פושע כו' דשוגג היה כמו שכתוב בתשובות הרא"ש ואעפ"י שבתשובת הרמב"ן סי' קס"ה כתב שאינו נאמן לומר שוגג הייתי שאני הכא שידים מוכיחות שהיה שוגג שהרי לש ידע בדיני בדיקה כלום ואין לומר דהרא"ש לא אמר כן לענין מעשה אלא דרך משא ומתן ומפני כך לא כתבה הטור די"ל שסוף התשובה מוכיח דלענין מעשה נמי אמרה שכתב אם עשה במזיד או שלא חשש כו' משמע הא אם נתברר ששוגג היה כשר והטור לא כתבה לפי שלא כתב דין טבח שיצאת טרפה מתחת ידו בפני עצמו אלא בכלל מוכר דברים האסורים ואין ספק שמוכר דברים אסורים וסבור שהם מותרים שאין מעבירין אותו הולכך האיש הזה מותר לקנות ממנו בשר ומיהו הכל לפי מה שהוא אדם דבלאו הכי בעינן שיוחזק בכשרות כמ"ש הרמב"ם בסוף פי"א מהלכוח מאכלו' אסורות נאם הצעיר יוסף בכמהר"ר אפרים קארו ז"ל