ולפי זה משמע דטבח שבודק לאחרים ויצאת טרפה מתחת ידו אין מעבירין אותו ומ"מ אפילו את"ל שכך היא סברת רבינו יעקב לא דמי לנ"ד דהיינו דוקא בטבח שבודק לאחרים בחנם אבל הכא שנוטל כרכשא מהכשרה הרי יש לו הנאה אם יכשירנה ואעפ"י שהנאה מועטת היא חשוב ש"ש מפני הנאה זו כמו שאמר בח"מ סי' ש"ז וכל שכן אם היה רגיל לקנות בשר מהגויים למכור לישראל שהרי יש לו ריוח בשיקנה טרפות למוכרם כשלא ימצא כשרות ואפי' אם לא היה לו הנאה כלל מאחר שרבינו יעקב לא כתב דכשאין לו הנאה אין מעבירין אותו לא סמכינן אשינוי להכשירו ועוד שבתשובת הרמב"ן סי קס"ה משמע דאפילו שוחט לאחרים בלא שום הנאה אם יצאה טרפה מתחת ידו מעבירין אותו שכתב מפני שהוא פושע כו' עד למיעוט הקפדות בין איסור להיתר:
אבקת רוכל · חלק ר״ז סימן ה׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Leipzig, 1859
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך אבקת רוכל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.