אבקת רוכל · חלק ר״ו סימן ד׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

וטענת שהחכם נתן להם רשות נמצא שקר כ"ש שהוא לא היה יכול לתת רשות בלי הגזברים ואחר כך חזרו לטעון שהם לא קבלו אלא אותו המקום המיוחד כנ"ל והחכם והממונים אמרו שעל הכל היתה ההסכמה והכל קבלו ושהיו עוברים הסכמה והעיזו פניהם כנגד החכם ואמרו שלא היו רוצים לשמוע דינו ואמרו שישמע טענותיהם החכם הרופא כמה"ר שמואל זאבי נר"ו ונתרצו הקהלות בעבור שלא יתרבה המחלוקת והחכם מחל על כבודו גם כי אין בזיון גדול מזה ועברו טענות אחרות ואמרו שמאחר שלא היה שם ממונה מק"ק שלום שאין ההסכמה שעשו כלום:
נחלת הכלל · Leipzig, 1859

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך אבקת רוכל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.