אבקת רוכל · חלק ר״ו סימן ג׳

וכל מה שיתקנו ויעשו הממונים בכל זה הזמן והגזברי' עמהם והמרביץ תורה עמהם והכל עפ"י הרוב לקיים ונשבעו כולם שבוע' חמורה בתקיעת כף וקבלו עליהם חומר ההסכמות וחתמו שמותם הממונים והגזברים והחכם בראשם והממונים והגזברים בעצת החכם נמנו וגמרו לתקן תקנה והסכמה אחת שיש בה מיגדר מילתא והוא שראו בעונות הדור פרוץ ומצד שהבחורים ונערים הולכים לטייל בשבת מחוץ לעיר במקומות מיוחדים שם עושי' עבירות קשות ורעות הסכימו שלא יוכלו לטייל בשבת מחוץ לעיר באותם המקומות המיוחדים לטייל והכריזו ההסכמה בכל קהלות עפ"י החכם שהוא היה המכריז וקבלוה עליהם כל הקהלות ובשבת שנית קצת מבני ק"ק טולידו עברו ההסכמה והלכו לטייל ואמרו שהם לא שמעו כי אם במקום אחד מיוחד ולא במקומות שהלכו לטייל והחכם עם הממונים אמרו שבכל המקומות היתה ההסכמה והתרו בהם ואמרו שמאחר שהם אומרים שלא שמעו עברו בשוגג אבל מכאן והלאה שיהיו נזהרים שלא ילכו שאם ילכו יעברו על ההסכמ' ויהיו נכשלים בחרם ח"ו וקצת מהקהל היו אומרים שלא היו רוצים לקבלה והחכם ענה בם ואמר שלא היו יכולים להפטר מאחר שכבר קבלוה עליהם ונכרזה ההסכמה והיו מרננים ועברו ב' או ג' שבתות ולא הלכו לטייל בשום מקום וביום שבת זכור יצאו בני בליעל ואמרו החכם נתן רשות שנוכל לטייל חוץ ממקום פלוני שהוא אותו המקום המיוחד הנזכר ונגררו אחריהם רבים מהבחורים ונערים יחדיו ואנשים רקים ופוחזים והלכו לטייל ועברו ההסכמה והממונים והגזברים נוסדו יחדיו ליסרם ולנדותם ואותם שהיו מק"ק לורקא קבלו תוכחה ויצאו מבית הכנסת ושאלו מחילה והתירו להם על מה שעברו אבל אותם שהיו מק"ק טולידו לא רצו לקבל תוכחה באומרם שלא עברו הסכמה ויד הממונה והגזבר שלהם עמהם כדי שלא להוכיחם: