והדברים עמוקים כי כבוד אלהים הסתר דבר והקהל הנזכר העיזו פניהם בעצת הזקן ואמרו שלא היו רוצים את החכם למרביץ תורה ועברו שבועה והפרו חק וברית ואז לכבוד החכם וכבוד התור' נתפרדו שאר הקהלות מק"ק טולידו והחזיקום לעבריינים וכתבו הסכמה א' שרירא וקיימת אשר נסחתה יראה מעכ"ת וקוד' תשלום ששה חדשים נפטרו לבית עולמם בעל הגבינה והזקן המתיר ועוברי השבועה ירדו מנכסיהם אשר לסבתם נתבלבלה העיר ואז נחה שקטה בלבול העיר ואז הגיע הגביר החכם הנעלה הרופא המובהק כה"ר שמואל ואביו נר"ו וע"י נתגלגל שק"ק טולידו חזרו למוטב וקבלו עליהם את החכם לראש ולקצין כשאר הקהלות ועשו הקהלות שלום ביניהם ואיש על מקומו בא בשלום ובהמשך הזמן רוב ק"ק שלום יצאו מקהלם ובאו קצתם בק"ק טולידו וקצתם בק"ק לורקא ברשות החכם שנתן להם שאמר מאחר שכבר נכנס ק"ק טולידו בכלל הקהלות כל עוד שהקהלות הם כלם ביחד אין חשש שילכו בכל מקום שירצו וכ"ש שהיוצאים משם היו פורעים תמיד הפרס לחכם כמו שהיו פורעים כשהיו בק"ק שלום ולא נשארו בק"ק שלום כי אם בקושי מנין רובם עניים ובעלי מלאכה והחכם לא היה הולך שם מצד שלא נשארו שם כי אם מעט מזער וגם הם לא היו חוששים לזה ועכ"ז שמו יקרא עליהם ודן את דינם ורב את ריבם כבתחלה וכל הקהלו' הם ביחד בהסכמו' ובמסים וארנוניות ורובא דמנכר' הם ק"ק לורקא יותר מבני הק"ק טולידו ושלום בכל מכל כל ובתוך זה הזמן עלה על לב החכם לתקן שיהיו ממונים בעיר שישגיחו בכל ענייני העיר אשר נסחא יראה מעכ"ת ג"כ וחתמו בה כל הקהלות והכריזוה בכל הבתי כנסיות ואין פוצה פה ומצפצף ובזאת השנה בחול המועד של סוכות בזמן שנוהגי' להוציא ממונים ופרנסים עפ"י הגורל יצאו מק"ק לורקא שנים ממונים ושנים פרנסים ומק"ק טולידו ממונה אחד וגזבר אחד ושלחו הב"ד לק"ק שלום שיוציאו הם ג"כ ממונה אחד וגזבר אחד כפי ההסכמה והשיבו שבעוונות נשארו מעט מזער עניים ומרודים ואין להם כי אם גבאי אחד לגבות הצדקה אבל הם מקבלים עליהם כל מה שיגזרו ויתקנו בכל ענייני הקהלות כמו שהיה ממונה וגזבר שלהם ובכן נועצו יחדיו הממונים והגזברים עם המרביץ תורה בק"ק לורקא ושם השגיחו בענין ההסכמות ותקנות וגזרות וחסרו והוסיפו כפי הזמן ונכתבו כל ההסכמות בספר ובסוף כל ההסכמות כתוב וז"ל ועוד קבלו עליהם כל הח"מ גזברים וממונים בשבועה חמורה וכחומר כל ההסכמות לקיים כל הכתוב לעיל בלי שום התרשלו' ובהשתדלות נמרץ לעבודת שמים כדי שיתקיימו כל ההסכמות הנ"ל:
אבקת רוכל · חלק ר״ו סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Leipzig, 1859
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך אבקת רוכל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
