נמצא העולה מסוגייא זו דהיכא דליכא בעיר בן ארבעי' גדול בחכמה יותר ממי שאינו בן ארבעים יכול הוא להורות והגיע להורות והגיע להוראה מיקרי ואדרבא אם אינו מורה יש צד איסור בדבר מדכתיב ועצומים כל הרוגיה וכיון שכן בעלי הסכמה הזאת השנית היו צריכים לפרש בהסכמתם שפחות מארבעים לא יורה כל שיש גדול ממנו אבל לגזור דרך כלל שלא יורה פחות מארבעים אין זה מן הדין שהרי אם אין בעיר גדול ממנו נמצא שהגיע להוראה ואינו מורה ועובר על ועצומים כל הרוגיה ונמצא שיש בהסכמה זו החתומה מה שהוא הפך מן הדין ומ"מ היו מפרשים כאשר כתבתי:
אבקת רוכל · חלק ר׳ סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Leipzig, 1859
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך אבקת רוכל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.