ומ"ש כמו בשתי כתי עדים המכחישות כו' לא דמו אפי' כאוכלא לדנא ומ"ש כשנתקבל כבר עדותו בכשרות כו' מה לנו אם נתקבל אם אח"כ העידו עליו שהיה פסול ומ"ש ואח"כ נפסל בספק מפני ההכחשה כבר ביררנו שאין זו הכחשה ושאינו ספק אלא פסול ודאי ומ"ש והחכ' אחר שכ' שלא הונח שהיה שומר פטר אותו כו' כבר נראה מדבריו כי חשב ועלם בדעתו מה שכתבתי כו' חס ושלום לא עלה בדעתו כך לחשוד לדיין הראשון ולהחזיקו בטוע' הפך הכלל שבידינו ולא כתב כן אלא לרווחא דמילתא:
אבקת רוכל · חלק כ׳ סימן ח׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Leipzig, 1859
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך אבקת רוכל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.