ומ"ש וכמו שנראה מפסק דין שאינו מזכיר פסולם כבר השבנו על זה ומ"ש וכל שכן כי מה שכת' הרמב"ם ספק פסול ואין מוציאין ממון א' הוא כשפסלו את שניהם ושני עדים הכחישום ובנ"ד מהשני עדים שהעידו לא פסלו אלא א' מהם ונשאר יהודה בכשרותו לחייבו שבועה והשני בספק כבר בררנו כי עדיין הוא פסול ודאי ומ"ש וגם כי כתבו המפרשים דאוקי ממונא בחזקת מאריה כו' הכא קרוב לומר דמודו דאוקי גברא בחזקת כשרות אלמא כו' גם פה הזיל לשיטתיה ליפות כח התובע לאפוקי ממונא בטעות קרוב לומר כו':
אבקת רוכל · חלק כ׳ סימן ז׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Leipzig, 1859
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך אבקת רוכל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.