ומ"ש עדיין היה נותן מקום לחקור על פסולם אם היה אמת אם לאו ובזה נפסלו ושאר דברים מאחר שכתב הדין שפטרו מפני שלא נשאר לו אלא עד אחד פשוט וברור שחקר ודרש שהעדים היו פסולים כנז"ל ומ"ש וכבר הביא מעשה ב"ד ממקום דירת האחד שהיה מוחזק בכשרות הדבר פשוט שאין מעש' ב"ד זה מוציאו מידי פסלות שנפסל היום כמה שנים ואין הב"ד יכולים להעיד שלא זזה ידם מתחת ידו מיום היותם בר מצוה ומ"ש עוד והרמב"ם כתב בפ' י"ב שאם העידו בא' שהוא פסול כו' שנראה שהפוסל צריך להודיע באיזה דבר שהוא פסול כו' מאחר שהדיין אמר שהם פסולים ודאי העידו עליהם והודיעו לדיין איזו עבירה עברו שהם פסולים:
אבקת רוכל · חלק כ׳ סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Leipzig, 1859
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך אבקת רוכל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.