אבקת רוכל · חלק כ׳ סימן ג׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

ומ"ש וגם שאולי נראה להם שהם פסולים כו' וכי הדיין סומך על מה שיאמרו העדים ידענו שהם פסולים והלא אין הדבר כן אלא העדים מעידים שעברו עבירה פ' והדיין חוקר דבריהם. ומ"ש וכן אנו נוהגין בכל בתי דיננו גם אנו ראינו בתי דינים ולא נהגו כן ועוד דבר זה שאינו מצוי לא שייך לומר מנהג ומ"ש ובנ"ד כיון שלא כתב הדיין הראשון במה פסלום נראה שלא פירשו במה הוו פוסלי' אותם וכמ"ש והבי' עדים נאמני' לב"ד ופיסל את שני העדים ואע"פ שהיו נאמנים חשבו שהיו פסולים ואולי שלא היו וגם הב"ד שהחזיקם לפוסלים נאמנים האמין שהיו פסולים וכבר כתבו הבית דין של אנדרנופלי שאפשר שפסלו במומם שנראה שהכירו את אלו הפוסלים אע"פ שלא הוזכרו בפסק דין שלא היו ראויין לפסול אחרים כי זה ראובן התובע מזכיר על פה מי היו הפוסלים וא"כ העדות שמעידים ראשי אותו הקהל של אנדרנופלי שהיה מוחזק להם בכשרות לכל דבר ולא נשמע שום דבר פסלות ח"ו הם מכחישים את הפוסלים האלו כבר וכתב שלא נשנה כאן ולא למלאת נייר וכבר השבנו עליה:
נחלת הכלל · Leipzig, 1859

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך אבקת רוכל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.