עוד כתב הנראה לענינו לא נשאר אלא טענת האונס והמודעא שמעידים חוץ מהחתומים בשטר כי אלו אינם מותרים כו' כמה דברים אלו אינם מדוקדקים ומאן דכתבינהו לא חש לקמחיה שאם היה רוצה לקיים דברי הב' כתות ומכח הקיום מכריח כי מה שהעידו העדים החתומים בשטר הוא ששעה אחת או שתים קודם החתימ' הוציא הכל בפיו א"כ מה מזיק לזה המודעה שהיתה אח"ך בשעת החתימה כי המודעא שמעידין עליה העדים שחוץ מהשטר הוא שאמר להם דעו לכם שמחתימים אותי בעל כרחי כמ"ש בשאלה והמודעא הזאת אינה מבטלת מה שאמר החכם והוציא בפיו קודם זה שעה או שעות וזה פשוט אבל ביטול דברי קיום דברי שתי הכתות כבר כתבנוהו לעיל והארכנו בו:
אבקת רוכל · חלק קצ״ב סימן ט׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Leipzig, 1859
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך אבקת רוכל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.