עוד כתב וכ"ש שמאחר שאנו יכולים לקיים דברי שני הכתות נשאר האיש הזה באיסורו והטעם שאפשר שקודם לכן הוציאו הכל בפיו כו' אי אפשר להסכים דברי שני הכתות כי הכת שלא חתמה אמרה דברים מנגדים הכת האחרת נגוד החלטי וז"ל ושהם יודעים בבירור שלא קבל שום נזירות ושום חומרא אחרת של אותו דבר זהו לשונם כפי מה שבא בשאלה והלשון הזה מורה שנתברר להם שלא קבלו בהחלט כי לא אמרו שלא קבלו בשעת החתימה רק שלא קבלו כלל ונתברר להם זה כגון שאותו יום הכתוב בשטר שקבל החכם על עצמו אותם דברים לא זזה ידם מתחת ידו ועוד כי העדים החתומים אומרים שלא קבלו לא באותה שעה ולא קודם זה ואע"פ שכתב ידם יוצא ממקום אחר נאמנים הם לענין איסורא כמו שהוא נאמן על חתימתו כל שהם נותנים אמתלאה לדבריהם כ"ש הכא דאיכא אונס כפי מה שאמרו העדים שאינם נחתמים בשטר וכמו שכתבתי לעיל שלמדתי זה מתשובת בעל ת"הד:
אבקת רוכל · חלק קצ״ב סימן ח׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Leipzig, 1859
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך אבקת רוכל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.