אבקת רוכל · חלק י״ט סימן י״א

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

ונ"ל דהרא"ש נמי יודה דהיכא ששאל לב"ד הגדול כתבו לי מאיזה טעם דנתוני דאין כותבין ונותנין לו דמלבד שהיא סבר' דאין כותבין ונותנין דלמי יראה לזולתם מסוגיית הגמ' ג"כ נראה כן דהיכא ששאל לב"ד הגדול הורוני מאיזה טעם דנתוני דאין כותבין ונותנין דלא מצינו בכל הסוגייא ולא בכל התלמוד דמישתמיט שום אימורא דאמר שאם שאל לב"ד הגדול הורוני מאיזה טעם דנתוני דאין כותבין ונותנין נמצאת אומר דאף הרא"ש יודה שאם שאל לב"ד הגדול מאיזה טעם דנתוני אין כותבין ונותנין וכן הדין בעצמו בזה הזמן בב"ד מומחה לרבים כמו בזאת המדינה כנודע לכל ושומעם הולך בכל הארצות דין ב"ד הגדול יש להם בזה וכמו שהשוה אותם הרמב"ם ז"ל בפ' עשירי שהוזכר למעלה וז"ל וכן הדין בזמן הזה שאין שם ב"ד הגדול אבל יש שם מקומות שיש חכמים גדולים מומחי' לרבים ומקומות שיש תלמידים שאינם כמותם כו' וכן כתבו ההגהות בשם התוס' וספר המצוות וכ"פ נמק"י א"כ מאחר שדין ב"ד הגדול יש להם השואל מהם מאיזה טעם דנתוני אין כתבין ונותנין לו אדרבא משמתינן ליה דגברא דמפקר בבי דינא ומלגלג על הדיינים נקרא וכן כתב נמקי יוסף בפ' הרבי' בשם הרשב"א ור"ת והראב"ד והר"י דאפי' בב"ד הקטן כששואל מאיזה טעם דנתוני במקום שנתעצמו וכפאוהו לדון בעירו או במקו' שלא כפאוהו אלא שבאו לדון מרצונם ושאל מאיזה טעם דנתוני משמתינן ליה כגון דא כו' צריך לפרש הטעם כדי שלא יחשדו אבל בעלמא היכא דליכא חשדא אם היה מלגלג לא מודעינן ליה טעמא דדינא אדרבא משמתינן ליה דגברא דמפקר בבי דינא ואע"ג דאמרינן בפ' זה בורר שמי שהיה רוצה ללכת לדון לב"ד הגדול וכפאוהו ודן בעירו אם אמר כתבו לי מאיזה טעם דנתוני כותבין ונותנין לו מ"מ התם אין כותבין לו מטעם פ' ומראייה פ' וכן כתבו הרשב"א והר"ן וכן דעת הראשונים ר"ת והראב"ד והר"י ז"ל דאין כותבין ונותנין מאיזה טעם דנוהו אלא למי שכפאוהו דוקא וכן למי שמתלונן אחר הדין היכא דליכא חשדא דלא מודעינן ליה אדרבא משמתינן ליה הנה נראה בבירור דאפי' כשכפאוהו ב"ד קטן ודנוהו בעירו שהדין נותן שכותבין מאיזה טעם דנוהו אם שאל מאיזה טעם כו' דאין נותנין דאדרבא משמתינן ליה ונקרא מלגלג דכתב אבל בעלמא היכא דליכא חשדא אם היה מלגלג על הדין לא מודעינן ליה טעמא דדינא אדרבא משמתינן ליה כו' ואע"ג דאמרינן בפ' זה בורר שמי שהיה רוצה ללכת דכותבין ונותנין לו מ"מ התם אין כותבין מטעם פ' ומראיה פ' הנה מדהוקשה לו מפ' זה בורר נראה שהשוה מי ששואל מאיזה טעם וראיה דנתוני למי שמתלונן דאלת"ה מאי הוקשה לו שאני התם דאינו מתלונן כמו בהאי דהכא דאמר חזי מר דבתר דידי קא אזיל אלא ודאי מדהוקשה לו והוצרך לתרץ דהתם אין כותבין מטעם פ' ומראיה פ' נראה דהשואל הורוני מאיזה טעם או ראיה דנתוני נקרא מלגלג ומשמתינן ליה כמו המתלונן וכן נמצינו למדין מכאן למפרשים שסוברים דאין כותבין ונותנין מאיזה טעם דנוהו אפי' בלא ראיה אלא למי שכפו אותו ודן בעירו אבל לבא מעצמו לדון אין כותבין ונותנין שמי ששאל מאיזה טעם דנתוני לב"ד בלי ראי' דמשמת' ליה דמה לי שואל מאיזה טעם או ראיה דנתוני במקום שכפוהו ומה לי שואל מאיזה טעם דנתוני במקום שבאו לדון מעצמם וכ"ן מסוף לשונו אליבא דמפרשים שכתב כן כתבו הרשב"א והראב"ד ז"ל וכן דעת הראשונים ר"ת והראב"ד והר"נ שאין כותבין מאיזה טעם דנוהו אלא למי שכפוהו דוקא וכן למי שמתלונן אחר הדין היכא דליחא חשדא דלא מודעינן ליה אלא אדרבא משמתינן ליה:
נחלת הכלל · Leipzig, 1859

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך אבקת רוכל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.