אבקת רוכל · חלק קפ״ח סימן ט׳

גם הרמב"ן ז"ל בתשובותיו סי' רע"ג כתב דפותחין בחרטה מחמת נולד והשיב רשב"א ז"ל לה"ר מנחם ז"ל לענין הנדר אשר נדרת לילך לארץ ישראל אפי' על דעת רבים יש לו התרה אחרי שאשתך הרה דאין אסור בפני פקוח נפש ויש סכנה להוליכה מעוברת וגם בולד עד שיתנבר ויגיע הקיץ אע"פי שאין פותחין בנולד מלתא דשכיחא הוא דרוב נשים מתעברות הן ויולדות ומילתא דשכיחא מודו ביה רבנן כההיא דירדו מנכסיהם בפרק רבי אליעזר ואל תשיבני שאין זה פקוח נפש שתוכל לילך בלא אשתך זה הבל כי לא תוכל לעגנה ואתה משועבד ומצוה רבה היא ויש לה היתר כההוא מקרי דרדקי עכ"ל וכן דעת הראב"ד בהשגות שם וז"ל אמר אברהם נולד שאמרו אין פותחין לו בו בנולד שאינו מצוי אבל בנולד המצוי פותחין כדאמרינן עניות שכיחא טפי ממיתה ומשום הכי פתח לו קב"ה למשה בשבועתיה בדתן ואבירם ודוקא כשאין באים לו מדרך חרטה שאינו מתחרט אלא מפני ענין שאינו יוצא לו כרצונו מפני הנדר ואומרים לו אילו היית יודע שיקרה לך מקרה זה בנדרך היית נודר בזה אנו אומרים אם המקרה ההוא מצוי מתירין לו דכיון שהוא מצוי ואילו היה באותה שעה לא היה נודר רואין אותו המקרה כאלו היה בשעת הנדר ולא ידע אותו שנעשה הנדר בטעות אבל כשהוא בא מדרך חרטה אין כאן לדקדק שהרי הוא עוקרו מעיקרו שהוא אומר כעס היה בלבי או עבריינות באותה שעה ועכשיו עבר ממני ונתרציתי ואני מתחרט על אותו כעס עכ"ל והכי אמרינן בירושלמי וירדו מנכסיהם לאו נולד הוא א"ר זעירא העניות מצויה ע"כ ואמרי' נמי בתלמוד דידן פ' ארבע נדרים רבי שמעון ברבי הוה ליה נדרא למשריה אתא לקמיהו דרבנן אמרי ליה כמה זימנין אדעתא דהכי מי נדרת אמר להו אין הוו קא מצערי רבנן מן שמשא לטולא ומן טולא לשמשא אמר ליה בטנית בריה דאבא שאול בן בטנית אע"ג דמצטערי רבנן אמר להו לא ושריוה רבנן רבי ישמעאל ברבי יוסי הוה ליה נדרא למשרי אתא לקמייהו דרבנן אמרו ליה כמה זימנין מי נדרת אדעתא דהכי אמר להו אין כיון דחזא ההוא קצרא דהוו קא מצטערין רבנן מחייה אמר להו אדעתא דמחיין קצרא לא נדרי ושרו ליה רבנן א"ל רב אחא מדפתי לרבינא והא הוה ליה נולד ותנן אין פותחין בנולד א"ל לאו נולד הוא שכיחי אפקורי דמצערי רבנן ע"כ: