וכבר היה אפשר לטעון ולומר שאף הענין הראשון שהתיר לו רבו אינו מותר מפני שנר' שהיה אנוס וכמ"ש בשאלה שהוכרח לסבה להתיר לו ואם היה אנוס אין בהתרתו כלום וכמ"ש הרשב"א בתשובה על קהל שהתירו הסכמתם מפני אונס סשלטון אלא שלפי שלא נתבאר בשאלה מה היה ההכרח שהכריחו איני מכניס עצמי בזה ומכל מקום נקוט מיהא בידך שהענין השני לא הותר מהטעמים שכתבתי:
אבקת רוכל · חלק קפ״ג סימן ו׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Leipzig, 1859
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך אבקת רוכל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.