ועוד אני אומר שכפי מה שבא בלשון השאלה אף הענין הראשון אינו מותר אם לא יקיים הענין השני שהרי כתוב בשאלה שלא התיר לו הענין הראשון אלא א"כ על תנאי שיקיים הענין השני ואם לא יקיים הענין השני נמצא שאף הענין הראשון לא הותר וזה דבר פשוט מאד ויש לתמוה על התלמיד ההוא איך טעה בדבר פשוט כזה ויותר יש להפליא עליו הפלא ופלא שהעיז פניו לעבור על דברי אביו שבשמים להשמיט עצמו מלהגות בתורה יומם ולילה ולבקש עקיפין לפטור עצמו משבועה ונדר שנשבע ונדר לרבו ואם יפטור עצמו מרבו היפטור עצמו מעונש אביו שבשמים אשר הכל גלוי וצפוי לפניו כחשכה כאורה להרחיק עצמו מעץ החיים ולהמסר עם אשר דבר ה' בזה להקציר ימי עלומיו ולהיות נדון בזה ובבא ותמהני מקרוביו ומיודעיו איך לא ימשכוהו לבית המדרש אם באונס אם ברצון פן ימות גם הוא כאחיו ועל גדולי הדור מוטל לזרוק בו מרה ולמושכו בעבותות אהבה לקרבו לתורה ומה גם להיותו כלי מוכן לעיון ולזכירה כי אם ישקוד על דלתות התורה ממנו תצא תורה ואורה ויזל מים מדליו וצדקתם עומדת לעד:
אבקת רוכל · חלק קפ״ג סימן ז׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Leipzig, 1859
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך אבקת רוכל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.