שאלה תלמיד אחד השביעו רבו שלא ילך ללמוד במדרש אחר כי אם שכל תלמודו ביום ובלילה יהיה עמו ואפי' ילך רבו מהעיר לא יורשה ללמוד אלא ממי שירשה לו רבו ללמוד עמו ובבא רבו לעיר יבוא מיד ללמוד עמו ושלא יעבור ללכת ללמוד אצל רב אחר בלתי רשות רבו ועוד נשבע שבועה חמורה שלא יפרוש מתלמוד תורה עד היותו בן עשרים שנה שלמים ועוד קבל עליו בנזירות שמשון בר מנוח בעל דלילה שעקר דלתות עזה ושנקרו פלשתים את עיניו אם יעבור על שום פרט מהפרטים הנזכרים ונכתב כל זה בשטר וחתם בו התלמיד ההוא וגם חתומים בו שני עדים ואח"כ הוצרך רבו לסבת מה להתיר לו נדרו ושבועתו אשר נשבע ונדר ללמוד עמו על תנאי שילמוד עד עשרים שנה במדרש אחר ועתה אומר התלמיד הנז' שהוא פטור גם מהשבועה השנית משום דנדר שהותר מקצתו הותר כולו יורנו מורינו דין אמת לאמתה של תורה:
אבקת רוכל · חלק קפ״ג סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Leipzig, 1859
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך אבקת רוכל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.